בת יחידה

א ני בת יחידה לשני הורים גרושים. אמא שלי מגוננת מדי ו"מיושנת" מדי כלפיי, לדוגמא,היא לא ממש מרוצה ומאשרת לי ללכת למסיבות שישנם בנים שם. עוד דוגמא זה בכלל עם ידידים,אני לא יכולה לספר לה כלום כי היא ישר תילחץ ותכעס. היא מתייחסת אלי כאל ילדה קטנה,מחריכה אותי לאכול,לא נותנת לי לחזור בשעות מאוחרות בימי שישי ולא מסכימה לי להיפגש הרבה עם חברות( בעיקר על בסיס יומי מה שאני נוהגת לעשות)באמצע השבוע. היא לא נותנת לי לצאת הרבה טהיא לא מבינה שאני כבר בת15 ויש לי חיים! בכלל, דעותיה לגביבגדים,בנים ,סיגריות וכל הדברים האלו הם קיצוניות (לנגד זה)בעיקר בזמן האחרון. היא לא נותנת לי לעשות עגיל באף ובגבה כי היא לא אוהבת את זה למרות שזה הגוף שלי,ואני הולכת עם זה! היא מתערבת לי בצורת הלבוש ומנסה להחליט לי מה ללבוש. היא גם נותנת הערות ציניות וביקורת לא טובה רוב הפעמים,ואומרת לי לא ללכת עם הבגד/נעל הללו למרות שאני אוהבת את זה. היא מנסה לכפות את עצמה על חיי בכל תחום( לבוש רצון, רעב ,חברות) הכל! אני לא יכולה לסבול את זה יותר!

שלום יעל, המאבק המתקיים בינך ובין אמך הוא מאבק אפייני מאוד לגיל ההתבגרות בו את נמצאת ואני בטוח שגם חברייך וחברותייך עוברים זאת עם הוריהם במידה זו או אחרת. מה שקורה לך עם אמך הוא אולי גרסה קיצונית של מה שקורה בדרך כלל בגילך. הצעתי לך היא לשבת עם אמך, לומר לה בדיוק מה מפריע לך, לנהל איתה משא ומתן ולערוך איתה חוזה, אפילו בכתב, לגבי מה שמותר לך ומה שאסור לך. במסגרת אותו משא ומתן תנסי להשיג מה שיותר דברים שאת רוצה, אך תיאלצתי לעשות פשרות כמו כולנו וכמו אמך. ואז את מתבקשת לעמוד באיסורים שהסכמתן עליהן. בנוסף, הייתי מציע לך להיות ערה כל הזמן לדאגה שמאחורי איסוריה של אמך במקום לראות בכך מאבק כוחות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין