משקיענית מחוץ לבית
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני נשואה לבעל שמאז ומעולם אינו מחמיא ליופיי ואינו מחזר, גם לאחר שיחתי הרבות איתו, נואשתי. לאחרונה, התחלתי להשקיע במלוא המרץ בחיציניותי ואני רואה שגברים לוטשים בי עיניים ברחוב. כמובן, שזה מרומם את רוחי. האם להמשיך התנהגות זו שהיא הרי ממלאה אותי בחיים, או שמא זה איסור וזה כעין בגידה בבעל, לעומת זאת אני לא מקבלת תשומת לב מהבעל, ומה יגידו שכנותי לבניין, שאני בבית נראית כמו שלוכה - כי כך נוח לי להיראות ואין לי כוח להתאמץ להתיפיף וברגע שאני מחוץ לבית אני לגמרי שונה במראה החיצוני שלי, יחשדו שאני בוגדת בבעלי ואני לא בוגדת רק נהנית שמביטים בי. מה דעתך? - שירה.
לשירה - שרה שיר שמח... אם כבר ישר מההתחלה בעלך לא החמיא לך ולא חיזר אחרייך, ניתן לומר שידעת למה את נכנסת ככה שהעניין הזה לא חדש לך, ואין לך להלין אלא על עצמך שהסכמת לחיות בתנאים האלה ונכנסת לעסקה אף על פי כן ולמרות הכל. עכשיו, כנראה שקצת קשה וגם מאוחר מדי לשנות מהרגליו של אדם, על אחת כמה וכמה אחרי שאת עצמך סייעת לו והפכת לשלוכה מוזנחת, מה שגורם לו עוד יותר לא לרצות לחזר ובעצם אין לו על מה להחמיא.... ואם בעלך המסכן לא נהנה, לפחות תני לשכנים שייהנו קצת...
שלום שירה, מאחורי סוג השאלות שאת מפנה יש הנחה כאילו יש דברים נכונים ולא נכונים באופן מוחלט. הדבר אינו כך במיוחד בענייני הנפש והרגש. אני שותף לדעה שהובעה ע"י תשובה, לפיה אין לצפות לכך שבעלך ישנה את דרכיו. אם את רוצה לתת סיכוי לחיי הנישואין שלך, לדעתי עלייך לפנות לטיפול זוגי יחד עם בעלך ואם הוא לא יסכים, לכי לבד וקיים סיכוי סביר שהוא יצטרף בהמשך, כאשר יראה שאינך מובנת מאלייך. על השכנים נסי לא לחשוב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין