לד"ר גרין בלבד.

שלום רב, אני בטיפול פסיכותראפי כבר מספר חודשים (למותר לציין כי הדגש הוא על פסיכו ופחות על תראפיה מאחר והמצב הנפשי שלי רעוע ביותר). בשיחה האחרונה העליתי בפני המטפל (שהוא פסיכיאטר בעיקר) את הנושא התלות בו. לאחרונה התחלתי להרגיש שאני ממש זקוקה לשיחות איתו וכי רק אצלו אני מרגישה בן-אדם וכי הוא מסמל בעיניי דמות גברית-סמכותית בדיוק כפי שאני אוהבת. מאחר ואני בחורה ישירה מאוד (וגם יפה:-) לא חששתי מהצפת הנושא. תגובתו של המטפל היתה כי גם הוא מפתח תלות בי וכי יש לבדוק במהלך הזמן אם תלות זו היא "משתקת" ואם לאו. אני חייבת לציין כי במהלך השיחות אני מרגישה מתח אדיר באויר, לעיתים הוא ממש נדרש לקחת נשימה עמוקה כדי לדבר ורוב הזמן הוא מביט בי בתשוקה. לעיתים באמצע הפגישה הוא ניגש למקלחת ושוטף את הפנים ויש עוד מיני סממנים שגורמים לי לחשוב שהוא נמשך אלי ואולי גם מפתח איזשהו רגש (ויתכן שאני טועה מפאת חוסר ניסיון) שאלתי אליך היא - מה עושים במצב כזה שגם המטפל וגם המטופלת נמשכים אחד לשני והדבר גורם למעין שיתוק, כפי שהוא ציין? האם זוהי סיבה להפסיק את הטיפול או שמא לדבר על כך ולרדת לעומקם של דברים?? אודה לך מראש.

שלום אדווה, המטפל שלך לא אמר שהתלות משתקת אלא שצריך לבדוק בהמשך האם היא משתקת. בפסיכותרפיה המטפל משתמש בין היתר באישיותו וכאשר מדובר בגבר ואישה בהחלט תיתכן גם משיכה מינית. לכל מרכיב בקשר הבין-אישי בינך ובין המטפל יש חשיבות רבה ואכן חשוב לדבר על כך בטיפול. נראה לי שבצד הקושי שאת מעלה, את מפיקה גם רווח מישני (או בפשטות נהנית) מהעובדה שאת מוצאת חן בעיני גבר שמוצא חן בעינייך. אני תוהה האם עובדה אחרונה זו לא גורמת לך לפרש חלק מהתנהגות המטפל כמשיכה מינית שלו אלייך. בכל מקרה, הייתי מציע בהחלט לדבר על מה שקורה ביניכם בטיפול עצמו. אלה בהחלט דברים שניתן לרתום אותם לצורך קידום הטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין