נמאס לי מעצמי

לפעמים, כל-כך נמאס לי לחיות, שאני מרגישה שאני מתכננת לאט לאט אייך ומתי כדאי למות. אייך להיפרד מכולם, אייך לסדר את הדברים שלי, אייך לארגן את הכל שיהייה מסודר. מה צריך לעשות לפני, וכו'.. זה יוצא החוצה כל יום: היום נפרדתי מחברה שלא ראיתי הרבה זמן ואמרתי לה, כמה כייף שהיא חברה שלי ושתמיד תזכור שאני אוהבת אותה........לא חשבתי על זה מראש, לא תכננתי להגיד לה את הדברים הללו, אבל, ככה יצא לי. זה מאוד מפחיד אותי. אני מצד אחד ממש רוצה למות, מצד שני ממש מפחדת שיום אחד באמת כל הפנטזיה הזאת תתגשם לה. כך, סתם, ביום בהיר אחד.

שלום שחר, למרות שחלק גדול מאיומי ההתאבדות אינם ממומשים אנו מתייחסים אליהם ברצינות המרבית. אינני יודע אם את נמצאת בטיפול פסיכולוגי ו/או פסיכיאטרי, אך כמובן ההמלצה היא להתחיל בו אם אינך נמצאת ולשתף את מטפלייך במחשבותייך במידה ואת כן נמצאת. הרצון להתאבד הוא אחד הביטויים הקיצוניים לדיכאון, ודיכאון הוא תופעה הניתנת לטיפול יעיל למדיי בימינו, גם אם נדרשת לכך לעיתים סבלנות. תמיכה נפשית ברשת עם דגש על עזרה לאנשים בעלי מחשבות אובדניות ניתנת ע"י אנשי מקצוע הפועלים בהתנדבות ע"י ארגון סהר שכתובתו www.sahar.org.il/ . בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

זה ממש לא איום להתאבדות- זה רק המחשבות שלי, אמרתי: שאני חושבת על זה, אבל, לא רוצה שזה מאמת יקרה- אני מפחדת שזה יקרה. המחשבות משתלטות. אני לא שולטת במחשבות האלה.אבל ביניהם לבין איום להתאבדות,המרחק גדול. (אולי?, מזה בדיוק אני מפחדת!!!)