להתחשב בו , או לדרוש שיתחשב בי

הפסיכולוג שלי כל הזמן משנה לי את שעת הפגישה. זה מכניס אותי להיסטרייה רצינית. האם זה לא הגיוני שחשוב לי לשמור על משהו אחד קבוע בחיי- למרות שאני תמיד יכולה לעשות מאמץ ולהגיע גם לפגישה בשעות האחרות שהוא נותן לי. אני רוצה את השעה שלי וזהו !!! מה אתה חושב? האם זה הגיוני לדרוש את זה?? או להתחשב בו ובעומס שייש לו עם יתר מטופליו. להתחשב בו או לדרוש שיתחש בי. מה אתה כפסיכולוג חושב- האם אתה משנה למטופלייך את השעה (אני כבר שנתיים אצלו, והחחלפות התחילו רק בחודשים האחרונים)אני יודעת שיש לו עוד מטופלים- אבל אני כועסת מאוד!!!!!!!!!!!!!!!זה לא פייר, אני הייתי קודם! (אני מזכירה- שאין לי בעיה טכנית מבחינת זמנים, להגיע לפגישה בשעות האחרות- ואמרתי לו את זה, אבל זה לא נוח לי-ולא נעים לי-ולא טוב לי ) אני רוצה את השעה שלי וזהו!! בלי להסביר יותר מידיי זה משגע אותי שהוא עושה זאת- אני כבר שלושה ימים בוכה רק בגלל זה. כל הגוף כואב לי, אני לא אוכלת כלום. עכשיו גיליתי שאין צדק בעולם גם הזה!! עד עכשיו זה היה רק חממה אצלו- עכשיו זה בדיוק כמו העולם האכזר שנמצא פה בחוץ. זה לא פייר

תגידי, לא נשמע לך מוגזם ומופרך לבכות שלושה ימים, לכאוב בכל הגוף ולא לאכול - רק בגלל שהפסיכולוג שינה לך את שעת הפגישה???? זו הבריקדה שהחלטת לטפס ולהילחם עליה??? מה גם שאין לך בעיות טכניות להגיע בשעות אחרות. אז בבקשה, קצת פרופורציה. ותאמיני לי שזה שתתחשבי קצת בפסיכולוג העמוס ובמטופלים האחרים גם יעשה לך טוב וגם יתן לך להרגיש אנושית. וברצינות, זה לא שהוא קיצץ לך בזמן, או בתשומת הלב או באיכות השירות שהוא מעניק לך - בסך הכל הוא הזיז את השעה. נכון שאין צדק בעולם - אבל בהקשר הזה? ממש-ממש הגזמת!

לשירן- כנראה שלא היית אף פעם בטיפול פסיכולוגי, או שממש אין לך רגישות לרגשות של אנשים. לד"ר רובנשטיין- וואו= תודה רבה לך מאוד!!

שלום גל-גל, בפסיכותרפיה יש חשיבות רבה למסגרת הטיפולית. רבות נכתב על כך ולמשל, רבע מספרו של פרופ' אורי הדר "השיח הטיפולי" מוקדש לנושא. בין התפקידים החשובים של המסגרת הטיפולית נמצא הצורך ליצור עקביות ויציבות בתגובה לאי השקט וחוסר היציבות המלווה את חיי המטופלים בכלל ואת השינויים שאמורים להתרחש בטיפול עצמו. ציפייתך לשעה קבועה ביום קבוע היא בהחלט הנורמה בפסיכותרפיה. כמובן שמדי פעם המציאות מחייבת את שינוי המועד בגלל צרכים של המטפל או של המטופל, ואז אני בעד גמישות, אך זה היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. אני מציע לך לגייס את כל האסרטיביות שלך ולדבר על כך עם הפסיכולוג שלך. ייתכן שמדובר במקרה פרטי של תופעה כוללנית יותר בחייך המתבטאת באי שמירה על זכויותייך, וזה בהחלט אחד הנושאים לטיפול עצמו. אין גם כל חשיבות לאפשרות שלך להיות גמישה בזמנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין