כואב לי

אני בת 30. בטיפול פסיכולוגי שנה וחצי. האם זה נורמאלי לסבול כל-כך בעוצמות אדירות, כל פעם אחרי הפגישה? עד כדי כאב עצום בכל הגוף, בחילות ובכי בלי הפסקה? (הכאב קשור בעיקר לפרידה ממנו (במשך השבוע), שהיא בלתי נסבלת ולגבולות הטיפוליים שכואבים כמו סכין בלב). אף פעם בחיי לא סבלתי כך. עכשיו הסבל עוד יותר גדול פי 100, מלפני שבכלל התחלתי ללכת אליו. וכמובן שאני לא חושבת בכלל להפסיק, כי זה בכול זאת הדבר היחידי שעושה לי טוב על הלב. 50 דקות של אושר דמיוני. אפילו עכשיו כואב לי בלב ממש חזק, באמת!! כאילו יש לי שם איזה סכין כואבת. זה סבל מתמשך, כואב חזק חזק, שמלווה בהפסקות שבועיות בנות 50 דקות, שאחריהן רוצים רק למות (אבל בכול זאת נשארים בחיים, בשביל הפגישה הבאה).

שלום ליאור, תגובתך הקשה לסיום השעה הטיפולית מעידה הן על נחיצותו הרבה והן על יעילותו של הטיפול. קשר הדוק ומשמעותי בין מטפל למטופל הוא הנבאי החזק ביותר להצלחה בטיפול, כך שלמרות כל הסבל שאת מרגישה בין השיחות, זהו בעצם סימן טוב. בניגוד לאמונה הרווחת בחוגים מסוימים, אין מטרתו של טיפול פסיכולוגי "להרגיע" במובן שגלולת הרגעה אמורה להרגיע. לעיתים קרובות, דווקא כשהטיפול משמעותי, יש ירידה לצורך עלייה או החמרה זמנית, משום שהחומרים בהם נוגעים קשים וכואבים. מבחינה זו את צודקת שאת אומרת שלפני הטיפול הסבל לא היה גדול כל כך. משל למה הדבר דומה? להימנעות מניתוח. ברור שהניתוח כרוך בכאבים שהיו נמנעים בלעדיו, אך לטווח ארוך הוא אמור לטפל בבעיה לעומקה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה רבה מאוד מאוד על תגובתך המהירה והתומכת. אמרת שאין המטרה של טיפול להרגיע. אבל אתה ממש הרגעת אותי- כי כבר חששתי שמשהו לא בסדר בטיפול שלי שאני כל-כך אוהבת. תודה רבה, מאוד-מאוד ליאור