האם זו אהבה?

שלום רב יש לי חבר בערך חודשיים. הוא כל מה שרציתי בהגדרה, כלומר יש בו את כל מה שייחלתי לעצמי מבחינת כישורים: הוא מאוד חכם, נאה, הוא בגיל המתאים לי, יציב ויודע הרבה יותר ממני על מחוייבות. הבעיה היא שאני לא אוהבת את ה "איך" שהוא מבטא אעצמו. למשל הוא מאוד מאוד איטי בליכתו ובתגובותיו, הוא נוטה להתווכח עם מוכרים על מחירים (גם אני, אבל אצלו זה הרבה יותר גרוע). הוא מאוד חסר ביטחון וזה גורם לו להיות חסר טאקט במגע עם אנשים אחרים וכדומה. אני ממש בבעיה. יש רגעים שאני מאושרת מכך שיש לי אותו ואת אהבתו ויש רגעים שאני לא מבינה מה אני עושה איתו. כבר נפרדנו פעמיים ביוזמתי, וכשהסברתי לו שיש דברים שמטרידים אותי, כמו האיטיות שלו וכן' הוא אמר שהוא מוכן להשתנות בשבילי. הייתי בשוק אבל חזרנו. והיום אני יודעת שיש דברים רבים מדיי שמטרידים אותי,הוא פולמוסי מאוד ולא רק איתי. הוא מאוד מאוד חסר סיטחון וזה גורם לי להיות רעה אליו גם אם אני לא רוצה -בקיצור כל היחסים שלנו נראים לא טוב. כי אני מכתיבה את מה שאני רוצה- ובוא משתדל לרצות אותי. הבעיה היא שהוא לא יכול להיות מה שהוא לא ואני גם אמרתי לו שאין בו תכונות שליליות , אלא רק שליליות בעיניי ויכול להיות שזה לא מתאים ואילו בחורה אחרת תאהב את אותן תכונות. בקיצור קשה לי לוותר עליו כי יש לו את כל הדברים שאני רוצה "לפי הספר" אבל כל הסגנון שלו והתבטאותו מזכירים לי את אבא שלי - דברים שאני יוצאת מדעתי כשאני רואה אותם (כמו האיטיות שלו). מה אני עושה? והאם שווה לתת לזה צאנס ואולי לגלות שעם הזמן אני אתרגל? אגב, מעולם לא היה לי חבר רציני לתקופה של יותר ממספר שבועות. בדרך כלל כי בחרתי בחורים שלא הערכתי שהם מספיק טובים לי, הוא דווקא אני מעריכה טוב ממני בהרבה היבטים ולכם קשה לי מאוד לוותר עליו. אודה על כל עיצה! מתלבטת

שלום מתלבטת, נדמה לי שהמפתח לשאלתך כבר נמצא בידייך, כפי שהיטבת לתאר: חברך אינו יכול להיות מה שהוא לא. גם אם באותו רגע הוא התכוון להשתנות למענך, הדבר אינו אפשרי. אנשים אינם יכולים להשתנות למען אנשים אחרים וגדולתו של קשר זוגי הוא ביכולתם של שני בני הזוג לקבל זה את זה כמות שהם. מתיאורייך הן לגבי הקשר הזה והן לגבי היסטוריית הקשרים שלך מצטיירת תמונה לפיה בגלל גורמים פנימיים שלך, בעיות שלך עם עצמך, את מתקשה מאוד לקבל בכלל בחורים (ואולי אנשים בכלל) כמות שהם, וזו בדרך כלל השלכה של קושי שלנו לקבל את עצמנו כמות שאנחנו. ככל שזה מעצבן, אנו בהחלט נוטים לבחור לנו בני זוג הדומים לאחד מהורינו ומבחינה זו יש לקשר הזה סיכויים טובים לשרוד. המלצתי לך היא להיעזר בטיפול פסיכולוגי אינדיבידואלי (לא זוגי) כדי להבין מה מקשה עלייך לקבל גברים כמות שהם, בעיקר את אלה המעוניינים בך, לקבל יותר את עצמך ועקב כך גם את הזולת. את הצעד הראשון אולי עשית ע"י הפנייה לפורום וע"י ההבנה שלא תוכלי לשנות את חברך, כך שהסיכויים להצלחת טיפול כזה נראים לי טובים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין