נישואין וגירושין

אני נשואה עם שני ילדים, מאושרת במשפחתי הקטנה ונהנת מהם מאוד. עם זאת, יש לי אמא הנשואה כבר 30 שנה בנשואים שניים מזעזעים, ומלווים בשנים של מריבות סכסוכים ומתח עצום. כל 5-6 שנים היא פותחת בסיבוב גירושין אשר לא מניב כל תוצאה ממשית. כל סבוב מלווה בעו"ד ואני חייבת להיות מעורבת לחלוטין בנעשה. כיום, אין לי לא כח נפשי ובמיוחד לא רצון להיות שוב בסיבוב זה, ואמא שלי כועסת עלי מאוד ואומרת שאנני הבת שלה, ומנדה אותי מחייה לחלוטין. מה לעשות? אני רוצה להיות איתה בקשר אבל כל השיחות להבהרה לא מניבות מאומה. אם אני לא נמצאת שם לצידה במאבק, אני לא ביתה ובטוח גם נגדה. תודה על תשומת הלב.

שלום מירי, שתי הערות: (א) אינך "חייבת" להיות מעורבת בשום דבר. (ב) אם התופעה נמשכת 30 שנה, היא לא תשתנה לא עם עזרתך ולא בלי עזרתך. כנראה שיש מצב יחסים סימביוטי בין אמך לבעלה שהרוטינה של איומי גירושין הוא חלק ממנו. באשר לניסיונות הסחיטה הרגשית של אמך - הייתי מציע לקיים איתה קשר רציף וסדיר (למשל, טלפון כל יומיים וביקור אחת לשבוע), תוך סירוב אסרטיבי ועיקש לעסוק בנושא ההוא. אני מתאר לעצמי שהיא מפיקה מהקשר ביניכן עוד דברים חוץ מנושא גירושיה הבלתי ממומשים. אם היא מסרבת לדבר, תקיימי את את הקשר ותבהירי לה שאת שם בשבילה. למעשה, זהו "נוהל" שכדאי לך לאמץ עבור עצמך יותר מאשר עבור אמך, כדי שלא יהיו לך רגשי אשם. את האמירה הקשה (ולצערנו, הדי נפוצה) "את לא הבת שלי" תצטרכי לספוג באדישות מרבית עד שאולי תיעלם או תלווה אותך ברקע ותאבד מהשפעתה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין