פרידה לפני חתונה

שלום הייתי רוצה לשתף ולקבל עצות בנושא כאוב. אני בת 26 יצאתי שנתיים וחצי עם בחור שהיה אהבת חיי , כל הזמן חלמתי להתחתן איתו כי באמת אהבתי אותו ודיברתי איתו על זה כמה פעמים כדי לראות שאני לא משלה את עצמי וכל הזמן הוא הבטיח שיהיה בסדר והוא הבטיח לי שהסבלנות בסופו של דבר משתלמת. לאחר שנתיים הוא הציע לי נישואין וקבענו את החתונה לעוד 7 חודשים ( היינו אמורים להתחתן בנובמבר). מרוב הכנות לחתונה והמון לחץ סביב כספים לא היה זמן להשקיע בזוגיות ולכל אחד היה את הבעיות שלו לו היו בעיות כלכליות בבית שהעיבו על הרצון שלו להתחתן ולי הודיעו בעבודה שלא יחדשו לי את החוזה ושאני מסיימת לעבוד בסוף ספטמבר ואני ממש התבאסתי והתחלתי להלחץ מהענין שנתחתן ובעצם הוא יהיה היחיד שיפרנס ואיכשהוא כנראה גם שהוא נכנס ללח. מכל הסיפור בנוסף לבעיות שהיו לו כבר בבית כלכלית ולא יכולתי לעזור לו כי גם לי בבית אין עודף כסף. בכל מקרה זה הגיע למצב שהוא עשה סויץ' בראש 4 חודשים לפני החתונה (ביולי) והודיע לי שהוא לא יתחתן איתי וזה אחרי שכבר היה לנו אולם, צלם, תקליטן והכל ולא היתה מאושרת ממני שסוף סוף החלום שלי מתגשם ואני מתחתנת עם האדם שאני באמת אוהבת ורוצה ולא מתוך פשרה. עד היום חודשיים אחרי אני עוד אוהבת אותו מאוד חושבת שהוא הגבר של חיי וגם הוא תמיד אמר שאני אהיה אשתו. מיד אחרי הפרידה הוא שכר דירה והתחיל דף חדש בלעדי כמובן והוא החליט גם לסוע לטיול בתאילנד כי הוא לא ראה הרבה חו"ל, כאילו שכח את הפרק שלי ושלו ביחד ואני לא יודעת איך "לאכול" את זה. אומרים הזמן מרפא הכל אל אצלי קורה בדיוק להיפך אני נמצאת בטראומה אני לא מסוגלת לתקשר עם החברות ולהסביר להן מה עובר עלי כי כולן נשואות או עם חבר ולא עברו חויה דומה, המשפחה מנסה לעודד אבל זה לשווא כי ההגיון לא עובד על הרגשות שלי וכמה שמנסים להראות לי שעדיף ככה לפני חתונה מאשר אחרי אני עדיין שבורה מבפנים ולא מתפקדת. מאז הפרידה אני כל הזמן חושבת עליו ולא מסוגלת לצאת עם אחרים זה מגיע למצבים שאני לא מסוגלת לעשות עם עצמי כלום, אלא רק לשכב ולישון מין עייפות כזו כרונית שוהנפש מתישה אותי ואף אחד לא מבין מה עובר עלי אני מתה מגעגועים ורוצה לראות אותו אבל לא יכולה כי הוא מצידו ניתק קשר ולא מעונין. אין לי מושג איך יוצאים מהמשבר הזה בא לי למות ועוד יותר גרוע שאף אחד לא מבין אותי אומרים יש עוד "דגים" בים אבל אני רואה אותו כיחיד שבאמת אהבתי על באמת. אשמח לקבל עזרה

שלום לירון, עברת חוויה קשה מאוד של דחייה מצד האדם האהוב עלייך, אך נראה לי שחברך לשעבר פשוט לא היה בשל לחתונה, אולי לא מיצה להרגשתו את חיי הרווקות והחופש ואף נסע למזרח להשתחרר ולהיות עם עצמו. נכון שיש הרבה דגים בים, אך את רצית את הדג הזה ואיבדת אותו. כדי להתאושש מאובדן יש למצות קודם את תקופת האבל ולא לחפש בשלב זה בני זוג אחרים. אם מדובר בדיכאון של ממש, רצוי מאוד להיעזר בגורם מקצועי שיסייע לך לעבד את הפרידה הכואבת, במידה שאינך יכולה לעשות זאת בינך לבין עצמך. בהחלט לא הייתי ממליץ לך "להמשיך הלאה" כרגע, לפני שאת ממצה את האבל על האובדן והפרידה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין