הפרעה אישית סכיזואידית

שלום. שמעתי היום ברדיו הרצאה מאת פרופ' פיאנו (או טיאנו) ובהם הוזכרו המילים הפרעת אישיות המנעותית, סכיזואידית ותבוסתנית. מאחר ותאור הפרעות אילו ניראה כ"כ מתאים לי פניתי לאינטרנט כדי לחפש מידע נוסף עליהם וכך הגעתי אילכם. אני בן 58 מהנדס אלקטרוניקה ואדם אינטליגנטי מאוד. אני משתתף בקבוצה טיפולית פעם בשבוע במסגרת המרפאה לבריאות הנפש במקום מגורי (ונהנה מימנה מאוד) אך מעולם לא אבחנתי כסובל מאחת ההפרעות האישיות הנזכרות לעיל למרות, שכעת, לאחר שקראתי אודותיהן, ברור לי שאני סובל אחד לאחד מכל הסימפטומים המתוארים בהפרעה האישית הסכיזואידית ובנוסף (ואולי כתוצאה מכך) בהערכה עצמית נמוכה ביותר (ממש שואפת לאפס). אני מובטל מזה שנתיים ולאחר שפוטרתי ממקום עבודתי ואין לי את היכולת המינימלית אפילו להתחיל לחפש עבודה. אין לי כל הכנסה ועדיין איני מוכר ע"י הביטוח הלאומי כזכאי לאיזה סוג של נכות או קצבה מכל סוג שהוא. אני, למעשה, פונה אילכם בבקשה לעיצה. מה עלי לעשות? מה האפשרויות העומדות בפני? אני בטוח שיש לך ניסיון רב בתחום ואולי תוכל לעזור לייעץ ולחדש לי. ***הייעוץ הדרוש לי הוא בשני תחומים: 1. אל מול הביטוח הלאומי – כיצד אוכל להגיע למצב שבו, אולי, אהיה זכאי לקצבה כל שהיא. 2. בחיים האישיים. מה אוכל לעשות, כיצד להתקדם מעבר לפגישה השבועית בה אני משתתף .

שלום מיכאל, אתה כותב שפוטרת מעבודתך ואתה מובטל, אך אינך כותב דבר על יחסיך הבין-אישיים ועל מצבך המשפחתי. כאשר שומעים הרצאה על הפרעות אישיות כל דבר מתאים לנו במידה מסוימת, משום שהפרעות אישיות הן הקצנה של תכונות אישיות שקיימות בכולנו. בהפרעת אישיות סכיזואידית האדם שומר על מרחק רב מהזולת, נראה אדיש כלפי חוץ, אם כי בתוכו הוא רגיש ופגיע ומתרחק מאנשים כדי לא להיפגע: http://gidispd.home-page.org/ הואיל וההפרעה היא בתחום היחסים הבין-אישיים חשוב מאוד להבין מה קורה לך בתחום זה. טיפול קבוצתי אכן מתאים מאוד להפרעה כזו, אם היא קיימת, משום שהאדם נחשף בתנאים מוגנים לחברת אנשים אחרים ויכול ליישם את מה שהוא לומד על עצמו בקבוצה בחיים בכלל. זכאות לקיצבת נכות נקבעת עפ"י רמת תפקוד ויכולת ההשתכרות של האדם ולא עפ"י אבחנה כזו או אחרת. אם אתה אכן סובל מהפרעת אישיות סכיזואידית, עדיין אתה יכול לעסוק במגוון רחב של עיסוקים שאינם מערבים מגע אינטנסיבי עם אנשים אחרים והמקצוע שלך הוא דוגמא טובה לכך. בחיים האישיים (וכאן חסר מידע חיוני) הייתי מציע לך ליישם את מה שאתה לומד על עצמך ועל יחסיך עם אנשים בקבוצה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אוקי. מבחינת חיי האישיים: אני גרוש, אין לי חברים. אפילו לא אחד. וזה לא בגלל שאנשים לא מחפשים את קירבתי אלא בגלל שאני מסוגל ליצור קשרים חברתיים. כאשר עבדתי למשל הייתי ביחסים מצויינים עם כולם. תמיד. אך מאומה לא מעבר לכך. לא ביקרתי אצלהם בבית. לא היזמנתי אותם אלי. אינני נהנה ללכת למועדונים. לריקודים. לבילויים. אני אוהב ללמוד. אוהב הרצאות. אך איני מסוגל ליצור קשר חברתי. גם עם נשים אינני מסוגל. המיקרה היחיד שבו אוכל ליצור קשר עם אישה הוא כאשר היא מתחילה איתי ואין שום קשיים בדרך. הקושי הקל ביותר ואני פורש. מצד שני אינני סובל מהבדידות. למעשה אני די נהנה מימנה. אולי הייתי יכול להמשיך כך אך ההערכה העצמית הנמוכה שלי פוגעת בהכל. כאשר אני בהרצאה, באולם מלא אנשים ההרגשה שלי היא שכל אחד מהם שווה יותר ממני. אחרים מעריכים אותי יותר אך איני מסוגל לקבל את הערכותיהם ותמיד מוצא הסברים לוגיים מדוע אני לא מוצלח, מדוע אני כישלון. בקשר לחיפוש עבודה. אינני מסוגל אפילו להתחיל. אין לי מה להציע. כאילו לא עשיתי מאומה בעבודותי הקודמות. וזו הרגשה ממש אמיתית שאיני מסוגל להיתגבר עליה. כשהייתי צעיר יותר איך שהוא היתמודדתי עם המצב. אך כעת גם יכולת ההיתמודדות שלי נגמרה. הרמתי ידיים. אני לוקח כדורים כדי שאוכל לעבור את היום. הם באמת עוזרים. בלעדיהם אני קם עם הרגשה שאני רוצה למות. כאשר אני לוקח אותם הרגשה זו נעלמת. אך לא מעבר לזה. אני מעסיק את עצמי בספורט בלימודים במחשב ועם ילדי. דרך אגב זה הדבר היחידי החיובי אצלי. אני אבא נהדר הגדול מכולם ויחסי עם ילדי יוצאים מהכלל כמו שאין לאף אחד - עם הבוגרים ועם הצעירים. בכל זאת הייתי רוצה להיתקדם. אינני רוצה להרים ידיים. אני חזק פיזית משכיל ובעל יכולת לילמוד. כעת לאחר שמצאתי שם לבעיה שלי אולי אוכל להיתקדם הלאה. וכאן אני זקוק לעזרתכם. לעיצות שלכם. אולי תוכלו לחדש לי דבר מה.....