חוסר פרגון

שלום אני פנויה ויש לי חבר למעלה משנה. אחותי פנויה אף היא ולה אין חבר. הקשר ביננו היה קרוב והיום הוא עדיין קרוב אבל פחות מבעבר. אני מרגישה חוסר פרגון מוחלט מצידה לזוגיות שלי. זה בא לידי ביטוי בכך שלפעמים היא מתעלמת מקיומו של בן זוגי וכאשר אני מספרת לה אינפורמציה איפה הינו ומה עשינו, היא שותקת. לרוב - השיחות עליו ועל מה שאנחנו עושים הן תגובה לשאלות שהיא שואלת אותי. אני משתדלת לא ליזום שיחות כאלו כי אני שמה לב שזה לא עושה לה טוב. אני יודעת שהיא מאוד רוצה זוגיות. נראה שהיא מקנאה וזה מפריע לי וגורם לי להרגיש רגשי אשמה(זו כמובן בעיה שלי) שאני אולי מזניחה אותה, רואה אותה פחות מבעבר וכו'... האבסורד שהזוגיות שלי רחוקה מלהיות מושלמת, כך שלדעתי אין לה סיבה לקנא(וזו כמובן גם בעיה שלי:-). אני רוצה לציין שאין לה שום בעיה מנטאלית עם בן זוגי. היא בקושי מכירה אותו ודווקא חושבת שהוא נחמד(הוא באמת נחמד:-) מה עושים? לא נעים לי לדבר איתה על זה.

שלום דיאנה, סביר מאוד שזוגיותך פוגעת בנקודה רגישה מאוד של אחותך וטוב את עושה שאינך יוזמת שיחות על הקשר שלך עם בן זוגך. העובדה שאחותך יוזמת שיחות כאלו ומגיבה כפי שהיא מגיבה מעידה על נטייה מאזוכיסטית מסוימת. הייתי אומר שיותר משהיא לא מפרגנת לך, היא פועלת נגד עצמה. אני לא חושב שבשלב זה את יכולה לצפות לפרגון ממנה, אולי כשהיא תמצא קשר לעצמה. בינתיים לא נותר לך אלא לפרגן לעצמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין