טיפול

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

20/08/2003 | 10:47 | מאת: גלי

כבר שנה כמעט אני בטיפול אצל פסיכולוגית, בגלל התעללות נפשית שעברתי בילדותי ושהביאה לדיכאון כרוני ו"חיים תקועים". יש לי חיבור מצויין איתה, והיא כמו תחליף אמא בשבילי, מה שלא היה לי אף פעם. האם זה נורמאלי, ואיך בכלל יודעים שכל העסק הזה של הטיפול עוזר? בחיי היום יום אין שיפור משמעותי. האם אמור להיות?

24/08/2003 | 09:38 | מאת: דאפי

היי גלי, אני אמנם לא פסיכולוגית, אבל יש לי נסיון מה כמטופלת, במשך שנים רבות... ורק לאחרונה - בהצלחה. נזק נפשי, בדרך כלל, אינו נגרם ביום אחד: את מספרת על התעללות ממושכת, ואני רק יכולה לשער איזה פחד, ייאוש ודכאון ליוו את ילדותך. לא נראה לי סביר שפגיעה כה קשה תוכל להחלים בתוך פחות משנה, אפילו הטיפול מעולה! עצתי (הלא מקצועית)- תני לזה זמן, תני לכן (לך ולמטפלת) צ'אנס. השגת הרבה עד כה: יצרת חיבור מצוין עם המטפלת, היא רכשה את אמונך ואת מרגישה בנוח אתה. זו התחלה מצוינת. נותרה עוד הרבה עבודה קשה בטיפול, ומן הסתם צפויות עוד פגישות קשות. אבל הקשר הבסיסי ביניכן, שהוא טוב, יוכל להן. השיפור הוא בד"כ הדרגתי מאוד וקשה לצפייה. הרבה פעמים, רק במבט של X שנים אחורה, מתחוור לך פתאום שאת נמצאת, נפשית, במקום אחר לגמרי... הרבה הצלחה!

מנהל פורום פסיכותרפיה