אני נמשכת אל גיסתי-לגידי רובינשטיין

שלום לך אני נשואה לבעל אוהב, שנינו בני 40, הורים לתאומים, חיינו טובים מין ההיבט הכלכלי והבין-אישי . אני מאושרת בנשואיי, ונאמנותי לבעלי ונאמנותו אליי לא היו מוטלים בספק, עד לפני שבועיים. גיסתי, אחות בעלי, אשה גרושה מעניינת, פתוחה, יפה מאוד, התוודתה בפניי ערב אחד, כשבעלי ישן, כי היא מאוד נמשכת אליי.הייתי המומה, אני מאוד אוהבת אותה כבן אדם, ויש לי כימיה טובה איתה לאורך 10 שנות הכרותינו. הגילוי היה מרעיש, היא נשמעה כנה, חיבקה אותי בצורה עדינה, וביקשה את סליחתי באם היא מביכה אותי. אכן נבוכתי, אבל חשתי קירבה נפשית פיזית אדירה אליה, כאילו סודה הגדול שמור איתי. למחרת ,בשעות אחה"צ כשילדיי היו עסוקים בחוג, ובעלי טרם שב הביתה, נפגשתי איתה ביוזמתי בדירתה, הקרובה לביתינו, ותוך 10 דקות מצאנו שתינו את עצמינו מתעלסות בעדינות במיטתה, תוך שאני בוכה מאושר, ונהנית מעדינות המגע של שתינו. הליטופים והנשיקות היו הכי טוב שיש, וגם המגע שלי לראשונה באיבר מין של אשה היה חגיגה!! גיליתי עולם ומלואו!! לא היה זה מין סטנדרטי, היה שם משהו רך וענוג, שזכור לי עד היום. הייתי מאוד נסערת, ורגשותיי מעורביים בתוכי עד היום. היה זה ארוע חד פעמי, שקשה לי להסבירו במילים. אני מבקשת לדעת ד"ר רובינשטיין- מה ההסבר למשיכה ולהענות הפתאומית שלי אל אשה? האם חבוי בי קטע לסבי?(כפי שקראתי- חבוי ברוב הנשים קטע כזה...) האם היתה זו הרפתקנות לשמה? הלכתי אליה כמו מובלת על ידי יצר עז... הגופניות העדינה הזו מצאה חן בעיניי, מה גם שיש לי קשר נפשי עמוק אל גיסתי. אבל זהו סוד נורא כמוס.. כיצד לנהוג? אשמח לשמוע דעתך, ודעת חבריי הפורום. בברכה נירית

שלום נירית, לדעתי, רצוי להפריד בין שני דברים: (א) משיכתך לנשים ו-(ב) מימוש משיכה זו עם גיסתך. אשר לנושא הראשון - כולנו דו-מיניים וגורמים שונים בהתפתחות ובהזדהויות שלנו עם הורינו גורמים לחלק מסוים להיות גלוי (ברוב המקרים המשיכה אל בני המין האחר) ולחלק מסוים להיות סמוי, או לא-מודע. במקרה שאת מתארת, ייתכן מאוד שמשיכתך הייתה קרובה למודעות ונדרש אירוע מזמן (trigger) כדי שדחף זה יפרוץ למודעות. אין זה אומר שמעתה חייך בפועל חייבים להשתנות, אין זה אומר שאת צריכה לעזוב את בעלך, זה אומר שגילית שאת גם נמשכת לנשים, לפחות לאישה מסוימת זו. לכולנו יש פנטזיות שונות, שאינן כרוכות דווקא ביחסי מין עם בני מיננו, ואנו מממשים או לא מממשים אותן ברמות שונות, בהתאם לאינטראקציה בין אישיותנו ובין נסיבות חיינו. אשר לנושא השני - כאן הבעיה נראית לי יותר חמורה, בלי קשר לעובדה שמדובר בבת מינך. אני לא רואה זאת בצורה שונה, עקרונית, מאשר אילו היית שוכבת עם אחיו של בעלך. מדובר באדם מאוד קרוב לבעלך, שבילה איתו את רוב ימי חייו, לפחות את התקופה ההתפתחותית הפלסטית בה מתעצבת האישיות, תקופת הילדות וההתבגרות, ושינוי באחד ממרכיבי המערכת, ריב שלה עם בעלה, שלך עם בעלך וכדומה עלול לשנות את מרקם היחסים העדין בין המרכיבים השונים במערכת המשפחתית המורחבת. להערכתי, זה גם מה שאת צריכה לומר לגיסתך, לשתף אותה ברגשותייך, להודות לה על הגילוי המסעיר, אך לציין שבתוקף הנסיבות, לטובת כל הגורמים הנוגעים והעשויים לגעת בדבר, מוטב שהקשר המיני ביניכן ייפסק. זו דעתי, שהיא כמובן בלתי מחייבת לחלוטין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

עזרת לי. נירית