מריבות קשות עם אמא שלי

אני כל הזמן בסיכסוכים עם אמא שלי. היא שולטת בחיי ומכתיבה לי מה לעשות, עם מי לצאת ועם מי לא, לאן ומתי. אם משהו לא מוצא חן בעיניה היא מתחילה לצעוק. אם אני יוצאת לאנשהו וזה לא מוצא חן בעיניה, היא צורחת מאיימת בלנעול אותי מחוץ לבית. החודש היא הגיעה לשיא: השתחררתי לא מזמן ונסעתי לביקור בבסיס. היא לא הייתה מרוצה מזה וכשחזרתי הבייתה היא נעלה אותי מחוץ לבית. אחרי שנכנסתי היא הרביצה לי. אתמול ביקשתי ממנה אישור לקבל את האוטו כדי לבקר ידיד מהצבא. היא טענה שאני שרמוטה, ניסתה לחנוק אותי, ואמרה לי שאם אסע לראות אותו אני יכולה להשאר מחוץ לבית. היום בבוקר ארזתי תיק ועזבתי את הבית. מה עושים? תשובה:

שלום לך, בעיקרון הצעד שעשית הבוקר הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון, אם כי חבל שמבחינה מעשית הוא לא לווה בהכנות הדרושות כדי לצאת מהבית. אנשים משתנים מעט מאוד, ובוודאי שאמך לא תשתנה, כי אין לא רק שקשה להשתנות בגיל מבוגר, אלא לפי תיאורייך גם אין לה סיבה שתגרום לה להשתנות. ככל שזה כואב, את חייבת לקבל את אמך כנתון שיש לחיות עמו ובמצב שאת מתארת את צריכה לוותר כמעט לחלוטין על עצמאותך כדי לחיות תחת אותה קורת גג עם אמך. אינני מכיר את תנאי חייך כדי להמליץ לך על מקום המגורים, עבודה ולימודים, אך ברור לפי תיאורייך שלמען בריאותך הנפשית עלייך להתנתק פיזית מהבית. ברור שהניתוק הפיזי הוא רק צעד ראשון ומערכת יחסית קשה כל כך עם אמך תשפיע על כל תחומי חייך. לכן, אני ממליץ לך בחום לפנות לייעוץ מקצועי, אם זו עובדת סוציאלית שאחראית על האזור בו את גרה או מרפאה לבריאות הנפש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין