סכיזופרניה וטיפול?

אמי חולה כבר כמה שנים עם התקפות קשות, בכל התקפה היא זורקת את הכדורים ולא מוכנה להמשיך לקחת אותם. אצל פסיכיאטר הייתה פעם אחרונה לפני ארבע שנים ומאז מסרבת ללכת אליו בטענה שאצלה הכול בסדר.... כולנו ניסינו לשכנע אותה, בדרכים שונות ורבות, ללכת לפגישה אצל פסיכיאטר, ולהתחיל לקחת תרופות באופן קבוע, והיא לא מוכנה!!! מה עושים עם המצב (המצב שלה לא טוב) ואיך לשכנע אותה????????

שלום יעל, טיפול כפוי, בניגוד לרצון החולה, אפשרי בישראל רק אם יש הוכחות מוצקות שהחולה מזיק לעצמו או לסביבה. אפשר לומר שאמך מזיקה לעצמה, אך במשמעות החוקית הכוונה לסכנה ממשית להתאבדות או לסיכון חיי אחרים או רווחתם. במקרים כאלה הפסיכיאטר המחוזי רשאי לחייב בדיקה של החולה ואם ההתרשמות של הפסיכיאטר הבודק מאשרת זאת, לאשפז את החולה במחלקה סגורה בבי"ח פסיכיאטרי. אין דרך חוקית או אחרת לחייב את אמך לקחת כדורים בלי להגיע לאפשרות המאוד לא נעימה של אשפוז כפוי. לצערנו, אכן סכיזופרניה היא מחלה שבה כושר השיפוט ותפיסתו העצמית נפגעים וכתוצאה מכך, קורה לעיתים קרובות שהוא מפסיק את הטיפול התרופתי מתוך אמונה שלמה שאינו חולה. החקיקה בארץ היא מן המתקדמות, וזאת לאחר שנים רבות שהחוק איפשר שיקול דעת רחב יותר שהגביל מאוד את חופש הפרט של החולים ואף איפשר שימוש לרעה בקלות היחסית שבה ניתן היה לאשפז אפילו אנשים בריאים. ייתכן, עם זאת, שאם לאמך יש קשר טוב עם רופא המשפחה או עם אחות המרפאה ניתן ליזום ביקור בית שבו ניתן יהיה לשכנעה לפנות לפסיכיאטר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה על התשובה ויש לי שאלת המשך - אם ננסה לשכנעה ללכת לפסיכיאר ולקחת תרופות/זריקות בצורה קיצונית למשל לאיים עליה באישפוז כפוי, האם זה לא יערער עוד את מצבה?