שפת גוף

יש לי שאלה/בעייה אישית ואודה באם הרופא יתן לי מענה כיוון שמעולם לא הייתי באותו סיטואציה בעבר ובהווה עם אף גבר. ולעצם העניין. אני לא מבינה גדולה בשפת גוף, ובהתנהגויות גבריות. להבהיר לך שאני אישה נשואה והגבר שאני מספרת עליו גם-כן נשוי. כשאנו נמצאים ביחידות והוא רוצה להבהיר לי דבר מה, בלי שום התראה, הכנה הוא מסביר לי (בכל נושא שבעולם) ותוך כדי הסבר הוא אוחז בעדינות בקצות ידי. באותו רגע אני מקבלת כעין שיתוק בגוף, קפאון מוחלט מבלי יכולת להגיב. מצד אחד אני במבוכה, ומצד שני (אהיה כינה עמך) זה גורם לי להתרגשות בלתי רגילה, כי גם יש לי משיכה עזה אליו וגם אף גבר לא התנהג איתי ולא מתנהג איתי כך, כי אפשר גם לדבר מבלי לאחוז באצבעות הידיים, לא כן?. מה לדעתך התנהגות זו של הגבר משקפת? ומדוע באותו רגע אני מתכווצת מפחד, מרגישה מבוכה עזה המלווה בהנאה רבה?. - בתודה רבה רבה וכל טוב - שרה.

שרה יקרה: איני איש מקצוע וקבלי מד"ר רובינשטיין את התיחסותו במצקועית. אך הרשי לי להגיב ממקום של נסיון חיים . תגובתיך טבעית לחלוטין לדעתי.מאידך, השאלה היא "לאן תגיעי" באם תאפשרי לעצמך שלא לשים גבולות לאותו גבר נשוי ולעצמך. יתכן שהבחור מסנה לשדר לך מסר כלשהו או מתקשה לסווסת את המרחק הבנאישי בינו לבינך ועל כן התנהגותו. אפשרות אחרת יתכן ומדובר בדפוסי התנהגות רוטינים. כולנו מכירים אנשים שנוגעים בזולת באופנים שונים תוך כדי שיחה. לשתומת ליבך ! כששני הצדדים המעורבים מעוניינים בכך או נגררים אחרי דחפיהם תיתכן אסקלציה במגעים הארוטיים . ברור שאת חשה תחושות נעימות , את חשה מחוזרת , מתרגשת.אבל בסופו של דבר, באם הזוגיות עם בעלך את עלולה לשלם יקר על איפשור המשך המצב.

שלום שרה, חלק גדול מהתשובה ניתן לך כבר ע"י מרטין. אם את מבחינה בהבדל בהתנהגותו של הגבר הזה כשאתם נמצאים ביחידות וכשאתם אינכם נמצאים ביחידות, בהחלט הוא מסמן קרבה וייתכן בהחלט שהוא בודק את מידת נכונותך ליחסים אינטימיים. מצד אחד את נהנית כי הדבר מחמיא ואולי את גם נמשכת לגבר זה ומצד שני את מרגישה שהדבר אסור כי את נשואה ולכן את חשה מידה מסוימת של פחד (יותר פחד מעצמך שמא תיעני לו מאשר פחד ממנו). אני גם מסכים עם טענת ההסלמה שהזכיר מרטין, אך הייתי הולך צעד אחד קדימה ושואל אותך האם את מרגישה שבעלך כבר אינו מרגש אותך ואת זקוקה לגירויים מגברים אחרים. בעיה כזו ראויה להיבחן במסגרת טיפול זוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

בוקר טוב לך. אמרת יפה "חשה מחוזרת". ובכן, מעולם בעלי לא חיזור אחרי ולא מחזר אחרי ולא יחזר אחרי והוא טוען גם לאחר שביקשתי ממנו שנים רבות שיחזר, הוא טוען "זה אופיי ואני לא ישתנה" ואני אמורה לקבל אותו כמו שהוא, קר קקרח - עכשיו ברור לך?. קשה לי עד היום לקבל את אופיו ואיני מסוגלת וזה לא פשוט לפרק משפחה, הילדים צריכים "אבא" ואני תלוייה בו כלכלית.- שרה.