מסגרת

שלום, אני בת 16 , והנה הגיע החופש הגדול בזמן ש"החופש הגדול" מעלה לאפשר לומר רוב הילדים/נוער חיוך על הפנים,לי הוא לא. בית ספר זה המסגרת היחידה שלי,וכשאני ללא מסגרת אניפשוט מתמוטטת. אני נכנסת לדכאונות עמקים,מאבדת את עצמי,חסרת שליטה על עצמי והמעשים שלי. אני צריכה מסגרת שתחזיק אותי,שתזכיר לי את המציאות,שתתן לי מטרה לקום בשבילה,שלא תתן לריקנות לשלוט בי. הבטחתי לעצמי שהחופש הזה אני יהיה חזקה ויחזיק את עצמי , אך כשאני מגיעה לזה אני רואה שזה בלתי אפשרי. אני לא יודעת מה לעשות, ואני לא רוצה שוב להתדרדר בזמן שזהו שלב שאמור לעשות שינוי מנטאלי לטובה.

שלום א', את לא האדם היחיד הזקוק למסגרת, אך מסגרת ניתן גם ליצור במו ידינו. את יכולה לחשוב על נושאים המעניינים אותך, להפכם לתחביב ולהקצות שעות קבועות ביום לעיסוק בתחביב, רצוי במסגרת חוג המיועד לכך. בחלק מהתחביבים ניתן גם להקצות שעות לשיעורי בית לאחר שעות הפעילות של החוג. עם זאת, עצמת הרגשות המתוארים בפנייתך נוכח אבדן המסגרת מצדיקה, לדעתי, לשקול פנייה לייעוץ מקצועי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין