מה קורה לי בזמן האחרון?

שלום ד"ר גידי. ראשית התרשמתי מהרצון האמיתי שלך לעזור בפורום זה. אני בת 29. אני מרגישה חוסר ביטחון בזמן האחרון בשל כמה דברים: 1. הגעתי למסקנה שמה שלמדתי זה 4 שנים לא מתאים לי, ויש לי עוד שנה ללמוד במקצוע שאני לא רוצה לעסוק בו! 2. היום המצב מבחינת עבודה לא מזהיר, וכפי שציינתי אני לא מעוניינת לעבוד במקצוע שאני לומדת. בזמן האחרון התחדדה אצלי המחשבה ללמוד משהו אחר, גם אם זה כרוך בלהתחיל מחדש . 3. במס' מבחני מיון נכשלתי, בגלל שלא ישנתי בלילה שלפני, ונראה לי שיש לי חרדת בחינות מיון.... לפני מבחן המיון הנוכחי פשוט ביטלתי אותו, אולי לא רק בגלל שהוא קשור למקצוע שאני כלל לא רוצה לעסוק בו.... אמנם אני שלחתי קורות חיים, אך רק לאחרונה הגעתי למסקנה שאני לומדת משהו לא רלוונטי. לאחר שהודעתי להורי כי שאני לא מתכוונת ללכת למבחן זה, כי אני לא רוצה, הם ניסו להוריד לי את הבטחון העצמי, זה לא בשבילך, את לא תעברי....מתאים לך משהו פשוט, זה לא בשביל הכוח שלך. במקום לעודד אותי שאני אצליח, הם פוגעים בי ואני שונאת אותם על כך. לאחר אותה התנהגות שלהם, חלמתי באותו הלילה שמישהו נשרף באש.... נבהלתי מהחלום. אף פעם לא חלמתי חלומות כאלו. האם יש משמעות לכך? 4. לאחרונה אני פשוט מרגישה זעם גדול על הורי, שהם רוצים שכל החלטה שאני עושה , אני אצטרך להתייעץ איתם. אני מרגישה רגש של שנאה כלפיהם. אני שונאת אותם, על כך שהם מנסים לשלוט בחיי, אני מקבלת החלטות לבד ולא מתייעצת איתם.(ביחוד בשל העובדה שמכל נמלה הם עושים פיל). אני מרגישה זעם על הדרך שהם מתייחסים אלי.(כבר הרבה זמן שאני מחוץ לבית). הדבר הכעיס נורא אותם למה לא התייעצתי איתם, הם הציעו בכעס שנתנתק , ואז הם יחשבו שאני לא קיימת יותר לפי דבריהם ,והם לא ייעצו לי יותר ויתנו לי לשבור את הראש לבד. האמת שאני מעדיפה, שקט ושלווה מאשר רגשות של טינה כלפם שהתגברו בזמן האחרון. מפריע לי שהם מוציאים אותי מדעתי וגוררים אותי לצעוק ולהרים את הקול שלי. אני בד"כ אדם רגוע אבל הם מוציאים אותי מהכלים. אודה על התייחסותך גם בנוגע להורים, למבחני המיון ולמקצוע שאני לומדת ולא רוצה לעסוק בו(יש לי עוד שנה ואין לי כוונה לעזוב, כי כבר התחלתי), וכן גם לפשר החלום.

לגבי מבחני מיון אוכל להציע מס' טיפים כיצד להתכונן, אך לאחר תשובתו של ד"ר רובינשטיין . גם אני סבלתי מאומה חרדה ומצאתי דרכים להתמודד עם המבחני המיון.

שלום ליאת, לפי תיאורייך, היחסים הבעייתיים בינך ובין הורייך קשורים קשר הדוק לבחירת המקצוע, הלבטים, הפחד מכישלון ואולי גם הפחד מהצלחה סביב נושא זה. את משתמשת הרבה במילה "שנאה" בהקשר של יחסייך עם הורייך. אני חושב שמדובר כאן בשילוב של תלות ועוינות. אני גם לא חושב שניתוק פיזי מהורייך יאפשר לך שקט ושלווה, כי הורינו ממשיכים להתקיים בתודעתנו (וכמובן גם בתת-מודע שלנו) גם לאחר מותם. להרגשתי, החלטה לא לעסוק במקצוע שאת לומדת אותו שלוש מתוך ארבע שנים, ממש לקראת סוף המירוץ, עשויה לבטא איזה שהוא סירוב למלא תפקיד של בוגר שעובר מעולם הלימודים לעולם העבודה, והרצון להחליף את המקצוע בשלב מתקדם זה של ההכשרה מבטא אולי רצון להמשיך את תפקיד הילד-התלמיד. כל זה נאמר בהסתייגות רבה בהתחשב בכך שאינני מכיר אותך. ייתכן באמת שהמקצוע אינו מתאים לך, אך ברור שחשבת שהוא מתאים לך כשבחרת בו ובמשך השנים הראשונות ללימודייך. גם אם אינו מתאים לך, ניתן לחשוב על הסבה מקצועית תוך כדי עבודה במקצוע והתנסות בעולם העבודה. ייתכן, במקרה זה, שחרדת מבחני המיון נובעת מאיזו שהיא אמביוולנציה לגבי הצעד שאת מתכוונת לעשות. אינני מצדד בפירוש חלומות, בלי להכיר את האדם לעומק. האסוציאציה הראשונה שעולה לי למקרא פנייתך היא שהשריפה בחלום מסמלת, אולי (וכאמור, בעירבון מוגבל מאוד) שריפת גשרים: הגשר בינך ובין הורייך והגשר בין המקצוע שאת לומדת כעת ובינך, אולי גם הגשר בין העבר וההווה בהם השקעת במקצוע זה והעתיד בו את לא רוצה לעסוק בו. ואולי, אולי, את משחקת באש... בשורה התחתונה של התגובה הארוכה לפנייה הארוכה, אני ממליץ לך בחום לפנות לטיפול אישי, ללבן את הסוגיות המטרידות אותך ולאפשר לך לצמוח באווירה שונה מזו שהייתה קיימת בבית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין