מה לעשות עם הבעל?

שלום! יש לי בעיה רצינית: בעל שלי בזמן ריבים פונה לילד שלנו,בן שנה,ואומר לו:אמא שלך כלבה, אמא שלך זונה,היא שונאת אותך כמו היא שונאת אותי וכו' כשאנחנו משלימים הוא מסכים איתי שזה נורא מה שהוא עושה, אבל בכול ריב הוא ממשיך להתנהג כך. אני נורא מפחדת שילד שלי כשהוא יגדל יפנים את כול הדברים הנוראים שאבא שלו אומר עלי ויזלזל בי או ישנא אותי.אני אף פעם לא אומרת לילד שאבא שלו כזה וכזה, כי אני רוצה שהוא יאהב אותו אפילו אם אנחנו נתגרש הוא עדיין יהיה אבא שלו. אבל בעלי לא מבין את זה. כשאנחנו רבים הוא גם אומר לילד: תלכלך את הבית,שאמא שלך תנקה,שלא יהיה לה משעמם. וגם אומר :כשילד יגדל הוא ישנא אותך אם תתגרשי ממני.... מה לעשות? אני מאיושת,כבר הינו בטיפול זוגי אבל בכול ריב זה חוזר....

קרן שלום, אם הפצצת את כל הפורומים האפשריים בשאלה שלך מה לעשות עם הבעל, אז כנראה שהבעיה ממש מפריעה לך. אז קודם כל, את קצת אשמה שנתת לזה להגיע למצב הזה. זאת אומרת שהסכמת להמשיך עם הגבר הזה למרות שהוא גם קצת אלים, גם חצוף וגס רוח וגם מקבל אותך כדבר מובן מאליו. ובכן, את היא זו שמחליטה על איכות חייך. ואם לא טוב לך בסיטואציה מסוימת, את צריכה לעשות הכל לצאת ממנה על מנת שיהיה לך טוב. לאף אחד לא מגיע לקבל יחס כזה ובוודאי כשמדובר בילד קטן בן שנה. קחי את עצמך בידיים (או יותר נכון ברגליים) ותצאי מהקשר הזה. כן, זה קשה בהתחלה אבל פתאם שיהיה לך טוב פשוט לא תביני איך חיית עם הבחור הזה בבית אחד. אגב, כל הגברים האלימים שמכים את הנשים - עושים את זה ותיכף אחרי זה מצטערים. לטובתך ולטובת הילד (ואם את רוצה עוד ילדים נוספים בעתיד) - תתפסי ממנו מרחק. מגיע לך משהו הרבה יותר טוב ומוצלח. יאללה - למה את מחכה?

שלום קרן, אם קיים חשש לרווחתו של הילד, סביר מאוד להניח שהוא ישנא את אביו שמשפיל את אמו ולא את האם המושמצת, כך שמבחינת האגו שלך את יכולה להיות רגועה. הבעיה העיקרית היא האם בריא לילד לגדול בסביבת המריבה הזו. לא כתבת לנו על הטיפול הזוגי - האם הוא הסתיים? מה נאמר? ענף שלם בטיפול זוגי עוסק בגישור בגירושין, כלומר, בעזרה לבני הזוג להגיע למסקנה שהם הגיעו לשלב בו הם אינם מתאימים ובסיוע לעבור את תהליך הפרידה בצורה הכי פחות מכאיבה ומזיקה. מעבר להשפעה על הילד, אני חושב שגם לך וגם לבעלך מגיעה איכות חיים יותר טובה ובשלב זה לפחות, עפ"י תיאורייך, הקשר פוגע באיכות חיים זו. נכון שגם אחרי גירושין בעלך יישאר אבי הילד, אך ייתכן מאוד שהמתח השורר בסיר הלחץ של הנישואין יתפוגג והאב לא ייצא בהתפרצויות זעם כאלו. שאלה חשובה נוספת, שצריכה להיות נידונה בטיפול הזוגי, היא האם יש קשר בין לידת הילד ובין התנהגותו של בעלך? כלומר, האם זו תגובה ללידת הילד או שאותו דפוס התנהגות היה קיים גם קודם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

לפני הוא לא היה מרשה לעצמו התבטויות כאלו. אז זה מקל על המצב או מחמיר אותו?