טיפולים ומצב הנפשי

ד"ר שלום רב, אני בת 33 וכבר שנה וחצי מבלה בטיפולי פוריות. הטיפול האחרון נגמר לפני שבועיים, נכשל ומאז אני הפסקתי לתפקד. לא נדבר על זה שאני נורא פסימית אחרי כל הכישלונות, אבל הטיפול האחרון היה פשוט טיפה האחרונה. אני לא יכולה לעשות כלום, אני לא מתפקדת בעבודה, חוזרת הביתה, אוכלת משהו בלי לשים לב מה אני אוכלת, משחקת במחשב באיזה משחק מטומטם בשביל לא לחשוב על כלום והולכת לישון. לא מדברת עם בעלי, אין לי חשק לדבר עם אף אחד, לא עונה על הטלפונים, לא עושה כלום בבית. הדיכאון הזה הורג אותי, אני מרגישה שאני מתחילה לאבד מהשפיות שלי. שיהיה לך ברור, אף אחד לא יודע שאנחנו בטיפולים, לא חברים, לא בעבודה, משפחה שלי בחוץ לארץ אז פשוט אין לי עם מי לדבר על זה. ככה אני עוברת מדיכאון להתפרצויות זעם, לבכי, אולי זה פשוט השפעה של הורמונים שאני מקבלת בכמויות...אני לא יודעת מה לעשות, איך לצאת מזה, איפה למצוא קצת אופטימיות שאין לי בכלל. אין לי שום דבר שיכול לשמח אותי, כלום. מי צריך חיים כאלו? אולי אני צריכה לפנות לפסיכולוג, אני כבר לא יודעת במי להעזר. מה לעשות? תודה

שלום שירלי, אני מצטער לקרוא על הקורות אותך ועל המצוקה הקשה בה את נמצאת. טיפולי פוריות דורשים סבלנות וחוסן נפשי עצום. כשלון הטיפול האחרון הוא, ללא ספק, אירוע קשה, אך נראה שהוא פתח תיבת פנדורה של פוטנציאל לדיכאון שהיה קיים באופן סמוי. אינני יודע איזה תפקיד ממלאים ההורמונים בדיכאון, אך ברור שיש לטפל בדיכאון כתופעה בפני עצמה. המלצתי החמה לך היא לפנות, בראש ובראשונה, לרופא פסיכיאטר כדי להתאים לך טיפול תרופתי נגד דיכאון. הואיל והוא רופא, הוא גם יוכל להתאים את הטיפול באופן שישתלב ולא יסתור את טיפולי הפוריות שאת עוברת. כיום יש מגוון רחב מאוד של תרופות נוגדות דיכאון, כמעט ללא תופעות לוואי, שאינן מטשטשות ואינן פוגעות בתפקוד היומיומי, אלא להפך, יעזרו לך להרגיש טוב יותר ואף לשפר את התפקוד. אני סבור גם שכאשר הטיפול התרופתי יתחיל לפעול יהיו לך מספיק כוחות לפנות לטיפול פסיכותרפויטי, כלומר שיחות, אצל איש מקצוע מתאים, משום שהדברים שאת עוברת בהחלט דרושים ליבון ועיבוד במסגרת מקצועית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין