ילדה בת תשע וחצי

ביתי בת התשע וחצי לומדת בכיתה ד'. ילדה מקסימה ונבונה, חברותית מאד. לפני 3 חודשים, בעקבות חרם של בנות הכיתה עליה, החלה לפתע למרוט (בידיה, לא בפינצטה) את ריסיה וגבותיה. החרם הופסק לאחר יומים, והילדה עברה ימים מאד קשים בעקבות כך. היא נפגשה עם פסיכולוגית 3 פעמים וקיבלה הרבה תמיכה מאיתנו. המצב החברתי שלה בכיתה חזר להיות מצוין. היא מקובלת ויש לה הרבה חברות. הבעיה היא ששוב היא חוזרת מדי פעם למרוט את הריסים והגבות. אני חשה שהיא פוגעת בעצמה, היא טוענת שזה לא כואב לה, אך חוששת מאד שחברותיה יראו זאת ומה יהיה, ואומרת שהיא לא יכולה להפסיק. יש לה גם תופעה שללל תנועות משונות בצואר וגם כאן היא פוחדת שיראו אותה, וטוענת שאינה יכולה להפסיק. מה עושים ? תודה.

שלום עירית, טריכולומניה, כלומר תלישת שיער כפייתית, היא תופעה מוכרת לנו ודרך הטיפול דומה לדרך הטיפול בכל הפרעה כפייתית אחרת, דהינו שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי נוגד דיכאון ממשפחת SSRI שיש לו השפעה על תופעות כפייתיות. הכתובת להתאמת הטיפול התרופתי הוא רופא פסיכיאטר, במקרה הזה פסיכיאטר המתמחה בטיפול בילדים. נשמע שזה רק קצה הקרחון של בעיה עמוקה יותר המתבטאת בקשיים חברתיים בכיתתה ולא ברורה הזיקה בין הסימפטום של תלישת השיער ובין הקשיים החברתיים. בהחלט לא הייתי מסתפק ב-3 השיחות אצל הפסיכולוגית אלא הופך את זה לדבר קבוע יותר, שבו כדאי אולי לתת את הדעת גם על מקומה של בתך בתוך המשפחה (אולי קיימת הגנת-יתר מצדך?) בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין