ילדה בבעיה!

שלום! אני בת 18 ובקרוב מתגייסת במידה ואני אצטרך להמשיך את הטיפול הפסיכולוגי בזמן הצבא.... אז אני לא יודעת אם להפסיק אותו או לדווח לצבא? אני נורא חוששת שהם יסתכלו על זה בעין לא יפה, וזה ימנע מימני לקבל תפקיד הדרכה שאני ממש רוצה בו. יש לי עוד שאלה והיא .....בזמן האחרון היו לי פחדים ובעזרת הפסיכולוגית בבית הספר הבנתי שלא עשיתי שום דבר רע, זאת אומרת שהפחדים האלו וכל מיני מחשבות שהכנסתי לעצמי בכוונה, הם כתוצאה ממשהו פנימי שעדיין לא עלינו עליו, בכל אופן אני רוצה לעזור לעצמי, ומצד שני אני עושה לעצמי רע. אני מפחדת לא לשלוט על מעשיי למרות שאני שפויה. זאת אומרת אני פוחדת מהפחד הזה, וגם אני מפחדת לענג את עצמי או להיות לבד, כי אז דמויות מהמשפחה שלי יקפצו לי לראש. הפחדים שלי הם על רקע מיני, לא עברתי התעללות או משהו כזה... אבל בעקבות דבר שקרה התחלתי להכאיב לעצמי נפשית ע"י כל מיני מחשבות, והרי פינטוז על אחד מבני המשפחה הוא לא נורמלי. אני מפחדת להישאר לבד בטעות כדי שחלילה אני לא אשלוט במעשיי ואני אפנטז, למרות שהיום אני מרגישה כבר יותר טוב אני עדיין פוחדת להישאר לבד, גם אם זה אומר ללכת לשירותים. מה אני יכולה לעשות בכדי לעזור לעצמי? עד לפגישה הבאה עם הפסיכולוגית? תודה על תשובתך מראש!

שלום קרן, לגבי הבעיה בצבא - אם הטיפול הוא פרטי אכן לא הייתי ממליץ לך לגלותו לצבא והדבר אפשרי. אילו מצבך הכלכלי לא היה מאפשר לך טיפול פרטי והייתי נאלצת לקבל את הטיפול בצבא, הדבר היה מתגלה מעצמו כמובן. לגבי הבעיה האחרת - הואיל ואת נמצאת בטיפול, ואני מבין שגם בידיים טובות, לא נראה לי שבנושא כה חשוב כדאי שאתערב בשאלה לגבי חשש מעצמך על מה שקורה בין פגישה לפגישה. לכן עצתי לך היא לטלפן לפסיכולוגית שלך ולהתייעץ איתה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין