דכאון לפני לידה

שמי יעל ואני בת 33. מגיל מאוד צעיר סבלתי מחוסר בטחון עצמי ומבעיות חרדה. עם השנים והבגרות גם סבלתי מדכאון. יש לציין שמבחינה אובייקטיבית יש לי חיים מדהימים. יש לי משפחה אוהבת, בעל מדהים, מצב כלכלי טוב והרבה חברים אוהבים ותומכים. אבל תמיד זה לא הספיק. לפני 4 שנים סבלתי מהתקף חרדה קשה והתחלתי לקבל תרופות (ציפרמיל). אני מרגישה עם הכדורים נפלא ויש שיפור, למרות שמידי פעם יש נפילות. לפני חודשיים נכנסתי להריון אחרי טיפולי פוריות. התחלתי את הטיפולים לאחר שלא הצלחתי להרות באופן טבעי. אני רוצה לציין שהחלטנו על ההריון לא מן הצורך הבסיסי שיהיה לי משהו משלי אלא אך ורק בגלל הגיל. אם הייתי יכולה לעשות "עצור" על הזמן הייתי דוחה את זה. ועכשיו, אני בהריון, יושבת ומחכה להתחבר לרעיון ולא מצליחה. כולם מסביבי מאוד מתרגשים ורק אני - אדישה. אני מכניסה את עצמי לדכאונות וחרדות שמא אני לא יהיה אמא טובה מספיק ועוד אין ספור צרות. כבר הייתי לפני ההריון בטיפול פסיכולוגי ולא הרגשתי שיפור (שנתיים). מאוד יעזור לי לשמוע אם יש עוד אנשים משונים כמוני, ולמה זה קורה לי?

שלום יעלי, טיפולי פוריות והריון כתוצאה מהם הם עניין לא פשוט גם למי שלא סבל מדיכאון, קל וחומר שהם יכולים לשמש טריגר לפריצה מחודשת של הדיכאון. לכן הייתי מציע לך מאוד לפנות לפסיכיאטר כדי לעשות הערכה מחודשת של הטיפול התרופתי ולטיפול פסיכולוגי כדי לעבד את רגשותייך בזמן ההריון. במובן מסוים את אומרת שזה הריון לא רצוי, או כמעט כפוי, ולהרגשות אלו עלולות להיות השלכות קשות על מה שתשדרי לתינוק שייוולד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין