לאחר הרבה שנים אני מרגישה שחיי הנשואים נגמרו
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
לאחר הרבה שנים אני מרגישה שחיי הנשואים נגמרו חוסר ההתאמה היה די ברור כבר מזמן. אלא שאז היו הילדים קטנים והייתה מעין מטרה משותפת. אני רוצה להתחיל מחדש, ולאו דווקא רומן.בעלי מאוד לא חברותי ולכן אין לנו חיי חברה אין לי חברות נפש, אין מישהו שיודע מה אני מרגישה.יש לי חברות במקום העבודה, אך אף אחד לא יודע מה קורה לי אני יודעת להיות לבד, אך מצד שני אני רוצה גם חברה. בדרך כלל לא הייתי יוצאת ללא בעלי. אנירוצה להתחיל מחדשלאחר הרבה שנים אני מרגישה שחיי הנשואים נגמרו חוסר ההתאמה היה די ברור כבר מזמן. אלא שאז היו הילדים קטנים והייתה מעין מטרה משותפת. אני רוצה להתחיל מחדש, ולאו דווקא רומן. בעלי מאוד לא חברותי ולכן אין לנו חיי חברה אין לי חברות נפש, אין מישהו שיודע מה אני מרגישה.יש לי חברות במקום העבודה, אך אף אחד לא יודע מה קורה לי אני יודעת להיות לבד, אך מצד שני אני רוצה גם חברה . בדרך כלל לא הייתי יוצאת ללא בעלי. אנירוצה להתחיל מחדש.
שלום שולה, נראה שאת ההחלטה להתגרש קיבלת ואם את רוצה לקבל לגטימציה ממני, הרי את מקבלת אותה. עם זאת, את מעלה קשיים גם ביצירת קשר עם אנשים אחרים ולכן אינני חושב שהגירושין יפתרו זאת. את מציינת שאת יודעת להיות לבד, אך אני תוהה מה תהייה איכות חייך אם תתגרשי ותיזרקי אל תוך חלל, כמו שאת מציינת, גם בלי חברה טובה. להערכתי, את מדגישה יותר מדיי את חלקו של בעלך במצב. למשל, העובדה שהוא אינו חברותי לא הייתה צריכה למנוע ממך קשרי חברות קרובים עם חברות ואני מבין שזה לא בדיוק המצב. יש נשים נשואות רבות שמוצאות חברות נפש עם ידידה כזו או אחרת, אשר ממלאת צרכים שבעליהן אינם מספקים להן, אם כי כמובן ששיתוף רגשי של בן הזוג הוא דבר חיובי מאוד. נראה לי שאת תולה תקוות רבות יותר ביציאתו של בעלך מן התמונה. הייתי מציע לך לפנות לטיפול, אפילו לאיזו סדנת יחסי אנוש (רצוי באחת מיחידות ללימודי חוץ של אוניברסיטה הקרובה למקום מגורייך או של סניף האוניברסיטה הפתוחה שם, כדי שלא תפלי לידי שרלטנים) כדי לבדוק מה מונע ממך קשר קרוב עם חברות וזאת כשאת עדיין נשואה ולא מתוך חלל הבדידות שתיזרקי אליו אם תתגרשי כעת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין