סרבנות קשר

הי סרבנות קשר(ניכור הורי) הבת שלי מסרבת להפגש איתי ואף ניתקה את הקשר עם המשפחה המורחבת . מסרבת לטיפול פסיכולוגי (דרך בית משפט) . מה עושים מניחים אותה לנפשה או ממשיכים להילחם למרות ההתנגדות הקשה שלה? תודה מראש.

שלום רן, מפנייתך הקצרה, אך הכוחנית מאוד, משתמעת ההנחה כאילו קשר בין אנשים וטיפול פסיכולוגי הוא דבר שניתן לכפות על הזולת. מניסיוני, רוב הקשרים בין בני-אדם ורוב הפניות לטיפול פסיכולוגי הם וולונטאריים, כלומר, נעשים מתוך בחירה ורצון חופשיים של האדם. אמנם הגישה המסורתית והמוסרנית רואה את הילד בעמדת חובה כלפי הוריו לדאוג להם כי הם דאגו לו, אך למרות שהורים לא בוחרים ילדים וילדים אינם בוחרים את הוריהם, אותם קשרים המתקיימים אך ורק מתוך תחושת חובה של אחד הצדדים הם, בסופו של דבר, הרסניים לגבי שני הצדדים. אני משער שמאחורי הכוחניות והכפייה שבפנייתך מסתתרים כאב ותסכול רבים מאוד, כמו גם מאחורי סירובה של בתך להיות בקשר אתך. אני ממליץ לך, בחום, לפנות לטיפול פסיכולוגי בעצמך בראש ובראשונה כדי לטפל בכאב ובתחושת ההשפלה שאתה מבטא עקב אובדן הקשר עם בתך ובשלב מאוחר יותר לנסות ולטפל בחלקך בניתוק היחסים. ייתכן מאוד שלטיפול כזה ניתן יהיה לצרף בשלב מתקדם גם את בתך, לאחר שתפגין נכונות להכיר בחלקך בכאב המשותף הזה ע"י פנייה לטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין