חרדות אצל בן 3

בני בן ה-3 סובל מרגישות יתר שמיעתית. בשנה האחרונה חל שיפור משמעותי והוא החל להתמודד טוב יותר עם רעשים. החודש האחרון חלה שוב נסיגה כל רעש מקפיץ אותו, הוא מכסה את עיניו ונראה כי הוא ממש פוחד. הוא פוחד ללכת לחדר אחר בבית והוא מעדיף להיות רק במקום שבו אני נמצאת. כשאני מבקשת לדעת ממה הוא פוחד הוא לא עונה. לעתים הוא אומר שהוא פוחד מאיש עם זנב, או מהזאב. עלי לציין כי בגן השעשועים הוא משחק גם כשאיני בקרבתו. בגן הוא עליז ומאושר אם כי גם בגן מסרב ללכת לשירותים ללא ליווי. דבר נוסף, הוא פוחד להיכנס לבריכה (טובל את רגליו אך אינו משחק בחופשיות ובהנאה)למרות שבקיץ הקודם נכנס בלי חשש והתלהב מהמים. מה עליי לעשות? האם זה תקין בגילו? אני ממש מוטרדת!

שלום סיון, במקום לבדוק אם התופעות מתאימות לגילן או לא הייתי פונה להתייעצות עם איש מקצוע משתי סיבות. אחת היא הסבל הנגרם לילד מהן והשנייה היא מניעה, משום שידוע שככל שמתחילים לטפל מוקדם בכל הפרעה סיכויי ההצלחה טובים יותר. בהתייעצות כזו חשוב מאוד לדווח על מצבים בהם התופעה גוברת (למשל בבית) לעומת מצבים בהם היא חלשה יותר (למשל בגן) כי יש לכך חשיבות גם על הבנת הגורמים המחזקים את התופעה וגם על הסיבות להתפתחותה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין