חרדה וחוסר שקט

שלום אני מבקשת עצה בנושא זוגיות, וכלים להתמודד בעזרתם. אני נמצאת כרגע במערכת יחסים שהיא מאוד טובה לי, אחת הטובות שהיתה לי אם לא הטובה שבינהן, אבל משום מה אני נמצאת בחוסר שקט מוחלט, במקום להרגיש ב"עננים" אני נמצאת בעננים, מרחפת, לא מפוקסת בשום דבר אחר, שלא לדבר על שכשאני חוזרת הביתה מבן הזוג שלי או מגיעה לעבודה, אין לי את אותו התאבון שהיה לי, אני בוכה חושבת כל היום מה יהיה, אבל כשאני עם בן הזוג אני לא מראה את רוב הדברים שאני מרגישה מחשש להרתיע את בן הזוג שלי, הקשר שלנו טוב בכלליות, אנו עושים המון דברים ביחד, מטיילים, משתפים פעולה בהרבה תחומים, אבל ברגע שחוסר הבטחון שלי חוזר, אני מפחדת לשעמם, היו מקרים בתחילת הקשר שאפילו לא הבעתי את הרצונות שלי, בן הזוג שלי היה מציע לי לבוא איתו למקומות מסויימים (לו יש יותר חברים מאשר לי) ולא הייתי מביעה דעה, הייתי פשוט מצטרפת, עושה הכל שיהיה בסדר. אני בן אדם עם מעט טמפרמנט חם, והייתי פשוט עצורה, לא הראתי את המזג החם שלי, וכשכן הראיתי בן הזוג שלי פשוט היה טיפה מרחף, לא מראה לי כעס פשוט מתעלם כדי לשמור על אוירה טובה, יש לו אופי טוב, נוח, חברותי ולא שהוא מושלם, פשוט בן אדם טוב, גם אני לא מושלמת, אבל שוב, אני פשוט לא מוצאת שקט נפשי, אפילו לא נרדמת בלילה כמו שצריך, יורדת במשקל, חושבת תמיד, גם לפעמים מעט מקנאה למרות שבן הזוג שלי אומר תמיד שהוא לא יפגע בי, בטח לא במתכוון, ושהוא בן אדם אמין, שאם קשר מסוים לא יראה לו הוא פשוט יסיים אותו, אבל מה שאני לא רוצה זה שהקשר הזה יסתיים, למרות שאין בטחונות בחיים, הבעיה היא למה אני רואה את חצי הכוס הריקה ומפחדת לתת מעצמי? (דרך אגב ההורים שלי גרושים מה שאולי יכול להיות חלק מהעניין, ולא ראיתי מערכת יחסים בריאה, וגם לא היה לי בטחון עצמי גבוה עקב זה שהייתה מערכת יחסים מאוד עכורה בין הורי), אני מקווה שתוכל ליעץ לי מה לעשות בנושא, איך אני מצליחה להירגע קצת, ושבן הזוג שלי יהיה מרכז עולמי, אבל לא יבטל את העולם האישי שלי, ואני אצליח להיות קצת יותר אופטימית. בתודה מראש כוכי

שלום נועה, אינני מאמין שבעיה שנוצרה במשך כל שנות התפתחותך יכולה להיפתר באמצעות עיצה מעשית או "טיפ" דרך הרשת. מתיאורייך עולה חרדה שהתעוררה דווקא כשהיה לך טוב וכשאדם משמעותי עבורך קיבל אותך. ייתכן שמדובר בחרדת נטישה, כי כשיש לנו משהו, תמיד קיימת האפשרות לאבדו וייתכן שמדובר בדימוי עצמי נמוך, שגורם לך לראות דברים טובים כבלתי-אפשריים עבור עצמך. בהחלט הייתי ממליץ לך על טיפול מקצועי בגישה פסיכודינאמית המתייחסת לכלל האישיות (http://www.zarut.com/gidi/faq/faq2.html) ולא הייתי מאמין במקרה זה בקיצורי דרך או בטיפולים קצרי מועד המכוונים לטיפול בסימפטום זה או אחר בלבד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין