עיסוק בגוף

בשנה האחרונה אני עוסק יותר ויותר בגופי, אני בוחן אותו וחושש מכל דבר קטן. אני מפחד שמחלה תצוץ בי. יש תקופות של לפעמים עשרה ימים שאני מודד חום קרוב ל 40 פעם ביום, ובזמן המדידה אני ממש בפניקה ועומד מול המראה בשביל לראות אם החום מטפס, במידה והוא מטפס ל 36.9 אני נכנס לפניקה כי ב 37 אדם מוגדר חולה או בעל חום. כל יום אני ממשש את כל הגוף לבדוק אם אין גידולים, וגם את האיזורים של בלוטות הלימפה בשביל לבחון שלא התנפחו. אני מסתכל על חלל הפה והלוע לפחות 50 פעם ביום (בכל מקום שיש מראה) השרירים שלי בעורף ובכתפיים מתוחים כל הזמן, נראה לי גם שאני אפילו ישן, לאחרונה אני מתעורר בוקר בבהלה ובודק מייד את עצמי בכל הגוף. שאני לוחץ ידיים לאנשים בפגישות וכדומה אני משווה בין מידת הטמפרטורה שלי לשלהם, אם אני לוחץ למישהו שידו קרה משלי אני נלחץ. לאחרונה הפה שלי יבש ואני שותה ממש הרבה וגם עושה הרבה פיפי. מתוח מאוד וסובל גם קצת מכאבי בטן. האים אני בדרך לאיבוד שליטה? לפני 10 שהים הייתי בטיפול פסיכולוגי במשך מספר שנים. אני נשוי +. מה אתה ממליץ, לאישתי כבר נמאס האמת גם לי. לא רוצה כדורים מהדור החדש ולא מהישן. אני בן 35 חמוד ובעל חוש הומור.

שלום רונן, העיסוק הכפייתי בגוף והחרדה הכפייתית ממחלות בהחלט מצדיקים טיפול פסיכולוגי ותרופתי. אולי זה המקום להזכיר לכל הפונים לפורום שמבקשים עצות אך פוסלים מראש טיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי, שאין לי פתרונות קסם אך יש לי באופן כללי בהחלט ניסיון חיובי עם שני סוגי הטיפולים. תרופות ממשפחת SSRI כמו פרוזאק, פאבוקסיל, סרוקסט וכו' בהחלט אמורות למתן במידה ניכרת את סוג המחשבות הכפייתי הזה ופסיכותרפיה (שיחות) דינאמית בהחלט אמורה לטפל במקור להן באמצעות פיתוח תובנה מתאימה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה רבה על הסבלנות והתשובה. האים יש דרך לצאת מזה בלי טיפול תרופתי?