סובלת מג'נדר דיספוריה

ד"ר רובינשטיין, שלום רב. אני בת 18 וחצי וסובלת מג'נדר דיספוריה. אני בפסיכותראפיה עם פסיכולוג כבר שנה שלמה ואני לא מרוצה. איבחנתי אצלי את הבעיה הזאת וסיפרתי לפסיכולוג שלי שיש לי ג'נדר דיספוריה כבר בינואר ומאז לא חלה שום התקדמות בטיפול בבעיה הזאת שגורמת לי קשיים מאוד מאוד חמורים בכל תחומי החיים. אני מתחילה לאבד את הסבלנות ולהתייאש. אני נפגשת עם הפסיכולוג פעמיים בשבוע, פחות משעה כל פעם. הייתי גם בכמה פגישות עם פסיכיאטרית, וקיבלתי את ההרגשה שגם הפסיכולוג שלי וגם הפסיכיאטרית לא מתייחסים לבעית הג'נדר דיספוריה שיש לי בחומרה וברצינות הדרושה. נראה כאילו הם לא מבינים כמה הבעיה הזאת עקרונית ועמוקה אצלי. במקום זה הם יותר דחפו לכיוון של טיפול תרופתי ב- "רספרידל". נדמה להם שלמרות שהבעיה הזאת קשה, זהו בעצם סימפטום של בעיה נפשית אחרת ועמוקה יותר שיש לי. שלדעתי זה ממש לא המיקרה. הבעיה הזאת עצמה היא הגורם לכל הקשיים הנפשיים והאחרים שיש אצלי בחיים. למרות שהפסיכולוג שלי מתמחה בנושאי מיניות, זה נראה כאילו הוא לא ממש יודע איך לטפל בי. הפגישות שלנו רק לעיתים נדירות עוסקות בג'נדר דיספוריה בצורה ישירה ממוקדת וגלויה. מה עליי לעשות כרגע? האם עליי להחליף מטפל? זה יהיה חבל כי הוא מכיר אותי כבר שנה וזה יהיה חבל לעזוב אותו עכשיו ולהתחיל טיפול עם מטפל חדש וזר לחלוטין.... ודבר נוסף - הבעיה הזאת היא בבירור בעיה פיזית ביסודה ולא בעיה נפשית. ברור לי שפסיכותראפיה ושיחות לא יביאו אותי לפיתרון המלא של הבעיה. מה אתה מייעץ לי לעשות בתחום הזה?

שלום מחפשת, אינני מכיר בעיה שהיא רק פסיכולוגית או רק פיזיולוגית. בנוסף, פסיכותרפיה אינה אמורה להתייחס בלעדית ובאופן מיידי רק לבעיה כפי שאת מגדירה אותה. ללא קשר לבעיה זו או אחרת, הייתי מקבל החלטה על החלפת מטפל או הישארות אצלו על סמך איכות הקשר הטיפולי, עד כמה את מרגישה מובנת בטיפול ועד כמה יצרת שפה משותפת עם המטפל. אם הטיפול נמשך שנה, קשה לשער שהיית מתמידה בו בלי להרגיש שנוצר קשר טיפולי תומך. הייתי מציע לך, בראש ובראשונה, לשוחח על כך עם המטפל ואם הדבר קשה לך, אולי אף להדפיס את פנייתך לפורום ולהראות למטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין