בגידה

שלום אני בת 23 ואני לא מאמינה שאי פעם אוכל לאהוב מישהו יותר משנה. כל אחד מהחברים שהיו לי- בגדתי בהם בסופו של דבר ואח"כ נפרדתי מהם. אני מרגישה רע עם חטא הבגידה אך כל פעם חוזרת לזה. אינני רוצה להמשיך חיים כאלה. עלי לציין שגם בבני זוג שהייתי מאוהבת בהם- בגדתי. הבעיה היא שאינני מאמינה שאהבה זה רק לאחד. אלא שאפשר לאהוב יותר. מדוע אני כזאת? מה לעשות?

שלום איילת, חלק מהבעיה שאת מעלה היא בעיה ערכית-חברתית. מונוגמיה היא צורך חברתי-תרבותי, בעוד שהנטייה הביולוגית (אגב, של גברים יותר מאשר של נשים) היא להרבות בבני-זוג, נטייה המרוסנת כדי לשמור על מוסד המשפחה וההמשכיות שהוא מאפשר. מתיאורך משתמע כאילו חלק מהעניין הוא עמדה שיש לך כלפי זוגיות ואהבה, אך אינך מקבלת אותה בעצמך, שכן אחרת לא היית סובלת. ייתכן שהבעיה אינה שאפשר לאהוב יותר מאדם אחד, אלא שאת לא מרשה לעצמך שאדם אחד יאהב אותך על כל המשתמע מכך ולכן את מחבלת בקשר בעודו באיבו וכדי להימנע מחרדת נטישה, את מקדימה ועוזבת בכך שאת מפתחת קשרים נוספים לקשר שאמור להיות מונגמי, עפ"י הבנת שני הצדדים המעורבים בו. אם שורות אלו מדברות אלייך, אני ממליץ לך לפנות לייעוץ מקצועי במטרה ללבן ולעבד נטייה זו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין