לימודים עם חרדה....

שלום, אני תלמידה בת 17,שדווקא הולך לה לא רע בלימודים. הבעיה היא שאני נורא נורא לחוצה מהלימודים,אני מרגישה שזה סוחט אותי,כל פעם לאחר שאני חוזרת הביתה זה מעסיק לי את הראש,אני כל כך מפחדת שלא להצליח (למרות שיש לי מאיות)זה עומד לי על הלב,אני אפילו לא יודעת אם זה הפורום המתאים,אבל אני מרגישה כל כך נואשת,לפעמים עד מוות. אני כל הזמן רואה את האנשים העניים,המסכנים,הלא מוצלחים ורואה את עצמי כך בעתיד וכל כך מפחדת שזה יהיה עתידי.לעיתים אני מנסה לעודד את עצמי בכך שהלימודים זה לא הדבר החשוב ביותר,אני מוצאת לבסוף שזו רמייה עצמית.אני רוצה לדעת להתמודד עם הלחץ ולא לפחד ולחוש את המועקה הזו,אני מרגישה כאילו אין חיים מלבד הלימודים ושאם אני לא עוסקת בזה וסתם עושה משהו של "התבטלות" זה פשוט מבזבז לי את הזמן. אני לחוצה אפילו מההשפעות שיהיו לי מהמקום ישיבה שלי בכיתה,משנת הלילה,ועוד השפעות אחרות והכל מפחד שזה יפגע "באיכות" הלמידה שלי,אני מרגישה שאני חייבת להגיע כבר לימים של הבגרויות... וכן אני יודעת שזה נשמע כמו איזו סתם עוד נערה לחוצה ממבחנים אך אני מרגישה שאני לא יכולה יותר,אני לא רוצה למות,אני כן רוצה לחיות,אבל הלימודים מחניקים אותי,הפחד מחוסר הצלחה,הפחד מהעתיד הגרוע שמצפה לי...בעיקר בתקופה הלחוצה והקשה מבחינה כלכלית לכולם... אני אפילו דואגת שמתי שאצטרך ללמוד לא יהיה לי מקום הולם ללמוד בו,,ויהיו בו רעשים או הפרעות אחרות שיפריעו לי להתרכז... נמאס לי לפחד ולחשוש כל הזמן,אני רוצה לחיות ונמאס לי מזה... איך אני יכולה להתמודד ולהרגיש רגועה יותר ולהצליח מבלי להרגיש פחד כל הזמן??? בבקשה! כל מי שיכול לעזור לי מכל בחינה,כי אני כבר ממש ממש נואשת וצריכה עזרה. תודה.

שלום לך, אני בהחלט לא מתייחס אלייך כאל "עוד נערה לחוצה ממבחנים" משום שאת לחוצה למרות שיש לך "מאיות" וגם משום שלפי תיאורייך זה הדבר היחיד שמעסיק אותך. תופעה זו ידועה כפרפקציוניזם (http://doctors.co.il/magazine/article-view/477/) והיא נמצאת בקשר עם יותר ויותר הפרעות נפשיות בשנים האחרונות. מצד אחד, החברה מעודדת הצטיינות ובכך גם את התופעה שאת מתארת, ומצד שני, נטייה זו גובה מחיר נפשי כבד, כפי שאת כה מיטיבה לתאר. מתיאורייך עולה צורך עצום בשליטה ופחד גדול לא פחות לאבד שליטה. הלימודים, קשים יותר או קשים פחות, הם תחום שלמרות החרדה שלך מכישלון, הוכחת לעצמך שאת טובה בו, או במילים אחרות שיש לך שליטה בו. בתחומים אחרים, כגון יחסים רומנטיים למשל, לא תוכלי להשיג מידה כזו של שליטה כי לא הכל תלוי בך והשקעת מאמץ אינה עומדת ביחס ישר לתוצאה כמו בלימודים. אני ממליץ לך מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי לעבור חוויה של קבלה ללא תנאי, קבלה שאינה תלויה בדבר, וע"י כך לקבל את עצמך ואת זולתך. אני משער שלא רק את אלא גם הורייך מעניקים משקל רב להישגייך בלימודים וגם אם יחסם אלייך ואל הישגייך חיובי יש בו כדי לשדר לך שהם מקבלים אותך על תנאי, רק אם תצטייני. כדי לנטרל השפעה זו אני מציע לך לעבור "חוויה מתקנת" במסגרת ייעוץ מקצועי. התוצאה הרצויה של תהליך כזה, בייחוד בגיל הצעיר בו את נמצאת עדיין, יכולה בהחלט להיות שתוכלי להרפות קצת מהלחץ, ליהנות יותר ולקשור קשרים בין-אישיים מספקים יותר בעתיד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין