בעיחה שח ל חרדה ותפקוד לקוי עקב מחלה ששבשה את חיי

הלו, לפני כ13 שנה עברתי ארוע סרטני, שאמנם נחלצתי ממנו, אך המחיר שאולצתי לשלם היה כבד מאד.. כיוון שימנע מני האפשרות ללדת (הניוח חייב הוצאת המערכת עקב גידול סרטני..) מאז תפקודי לקה. הייתי בעיצומו של התואר השני באוניברסיטת תל-אביב, אך רכוזי נפגע סחבתי את התואר, ועברתי להשלימו בוניברסיטה העברית י-ם.. אך עד עכשיו אני מתקשה בריכוז.. גם בנושא בן הזוג העניין קשה.. אני חרדה באיזה שלב עלי לגלות ל"מיועד" על הבעיה הקשה.. ולכן אני למעשה די מסתגרת.. המצב הזה גורם לי למתח ותסכול.. בקרוב יתקיים כנוס מחזורים של בוגרי בית הספר היסודי שלי.. רוב חבריי נשואים .. אני חוששת להתמודד ולהתייצב מול המציאות העגומה.. אני רוצה להיחלץ מן המצה הקשה הזה.. לפני כ5 שנים נפטרה חברה קרוב שלי מסרטן הראש, והדבר בוודאי שלא הקל עליי. יש לי הרגשה שחיי הרוסים וקשבה לי למצוא מוצא.. ארצה לשמוע עיצות מכם בידידות טלי

שלום טלי, אני מצטער לשמוע על סדרת האירועים הקשים שעברת, שללא ספק יש להם השלכות רגשיות קשות. אובדן היכולת ללכת הוא פגיעה עצומה גם בנשיות שלך וגם בפוריות שלך וייתכן שלא איפשרת לעצמך לעבד מבחינה רגשית את האבל על אובדן זה וכתוצאה מכך נפגע התפקוד שלך, שכן אולי הכרחת את עצמך לתפקד כרגיל כאילו דבר לא קרה. נכון להיום את מתארת בעיקר את ההשלכות המעשיות שיש לפגיעה על יחסייך עם בחורים ועל יחסייך החברתיים (כמו פגישת המחזור וכו'). אין לי ספק שיש לכך השלכות כאלה, אך הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול בראש ובראשונה כדי לעבד מבחינה רגשית את האובדן הקשה, לפני שתפני ליצירת קשר זוגי. יש כמובן דרכי הגשמה עצמית, פרט להורות, ואפילו סוגי הורות פרט להורות ביולוגית, אך אל אלה תוכלי להתפנות רק לאחר עיבוד רגשי של האובדן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין