מי ידאג להורים ?

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

22/04/2003 | 23:40 | מאת: נון

לילדים הכל מותר , שהרי הם מתבגרים , הזמנים אינם אותם זמנים כשהיו וכו' אבל מה קורה כאשר להורים שגדלו כבר למעלה מילד אחד ויש להם נסיון, יש ילד שעושה להם את המוות, מדבר אליהם לא יפה, צועק עליהם אני שונא אתכם וכו' ולא לא מדובר בילד מוזנח, מדובר בילד שיש לו הכל הורים ואחים אוהבים שמשתדלים לקבל אותו ולהבין אותו אבל הוא מרשה לעצמו לשקר, לא לעלות לתורה כי... להתלבש לא עלינו מגעיל ולא מתאים לעונה, מידי פעם להעדר מביה"ס ולאחר בקביעות למרות מחאות ההורים כו' כאם לשני ילדים בבוגרים שהם מלח הארץ שאינה יודעת מה לעשות עימו . כאחת שסופגת עלבונות בלי סוף , כמי שמבקשת מהילד בוא נלך לפסיכולוג ( בעבר היינו , בגלל החשש שלי שמשהו בכל זאת אינו בסדר איתו, לדברי הפסיכולוג הוא פשוט עובר את גיל ההתבגרות בצורה קשה , אבל הוא מבחיחן בין טוב לרע) מה עוד תוכלו כאנשי מקצוע ליעץ לי. דרך אגב , כל חיי אני עוסקת בילדים עם קשיים ואיתם אני מצליחה ואילו עם בני הצעיר החיים קשים ואין מי שידאג לי.

23/04/2003 | 12:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נון, בתיאורך שכחת לציין את גיל הנער, אך מההקשר אני מבין שמדובר בגיל ההתבגרות. בגיל זה, כפי שהפסיכולוג שביקרתם אצלו אמר לך, מרד בסמכות ההורית היא הנורמה ומה שחשוב יותר הוא לבחון את יחסיו של בנך עם בני גילו. אין פירושו של דבר שאת צריכה לוותר על זכויותייך שלך כאדם וכאם, ובוודאי אינך צריכה לשרת את בנך. בהקשר זה אני ממליץ על ספרו של חיים עומר "שיקום הסמכות ההורית". עם זאת, חלק מהדוגמאות שאת מציגה פוגעות באוטונומיה של הנער - למשל, בחירת בגדים שנראים לך מוזרים או סירובו לעלות לתורה הם דברים שמבחינה פסיכולוגית רצוי לאפשר אותם כחלק מהמרידה האפיינית לגיל ההתבגרות. הואיל ואינני אדם מסורתי או דתי, קשה לי קצת לחוש במה הדבר כרוך בחברה הדתית, אך בעיקרון הייתי אומר שעלייך לנקוט באיסורים מעטים, שלא יפגעו בעצמאותו של בנך, אך להקפיד עליהם בצורה עקבית. איסורים אלה חייבים לכלול את כיבודך כאדם נפרד בעל זכויות משלו, וזאת לא כל כך למען עצמך, אלא כדי שבנך לא יפתח תחושה של כל-יכול ואז המציאות תטפח על פניו כבוגר. העובדה שאת מצליחה להדריך הורים אחרים במצבים דומים מוכיחה רק שהעניין הוא לא רק עניין של קושי ביכולת, אלא ייתכן שעם הבן המסוים הזה יש לך קשר שאינו מאפשר לך הפעלת סמכות בצורה מווסתת. טיפול פסיכולוגי הוא לא דבר שניתן לכפות על בנך וגם אין זה יעיל, אך בהחלט קיים מקום שתפני להתייעצות עבור עצמך כדי להבין את יחסייך המיוחדים עם הבן הזה ועקב כך, לנקוט גישה שונה לחינוכו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה