בולמיה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

17/04/2003 | 21:37 | מאת: מיכל

שלום רב, אני רוצה את עצתך לבעיה סבוכה שנתקלתי בה: כבר תקופה שאני חושדת בבת משפחתי בת 11 שהיא בולמית. בביקור בביתי בימים אחרונים תפסתי אותה מקיאה לאחר ארוחה. לדעתי היא מקיאה מספר פעמים ביום, אחרי כל ארוחה ולפעמים יותר מפעם אחת בארוחה! עכשיו ברור כי אני צריכה לדבר עם אמא של הילדה, כדי שתחל בטיפול בבעיה. השאלה שלי היא, איך לדבר עם האמא, מה להגיד לה? הסיטואציה בבית שם לא קלה. לפי הניתוח שלי ברור כי הילדה התדרדרה בגלל שיש שם בעיות משפחתיות קשות, וכדי לטפל בבולמיה, צריך בד בבד לעשות שם טיפול משפחתי מקיף. אבל איך אומרים לאמא שהיא אשמה בבעיה כה קשה של הבת שלה, והיא זאת שצריכה להשתנות מהיסוד כדי שהבת שלה תבריא?

לקריאה נוספת והעמקה
18/04/2003 | 10:53 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מיכל, נראה לי שאם את מרגישה צורך להתערב, ניתן להסתפק בהפניית תשומת לבה של האמא לכך שבתה מקיאה לאחר הארוחות ואולי גם במהלכן. ייתכן שהיא מודעת לתופעה ואינה מעוניינת לשתף אותך וייתכן שאינה רוצה לדעת ואז גם אם תאמרי יותר, זה לא יעזור. בכל מקרה, אני לא חושב שאת צריכה לחלוק איתה את הידע שלך על התופעה והשלכותיה המשפחתיות. למקרה המאוד לא סביר שהיא לא יודעת דבר, תעשי את שלך בזה שתפני את תשומת לבה לתופעה בלי לפרש אותה. מה שהיא תעשה עם זה הוא בתחום אחריותה ואין לך שליטה עליו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

18/04/2003 | 16:51 | מאת: מיכל

מנהל פורום פסיכותרפיה