חרדה מדמות סמכותית

שלום לך, אני בת 36 - חד הורית ,עוסקת במקצוע מאוד מעניין ועובדת במקום עבודתי כשנה לערך. בעייתי הנוכחית חזרה על עצמה גם במקום הקודם ,ומאז שאני זוכרת את עצמי למעשה. יש לי תחושה שמאד קל לבוסית הישירה שלי להעיר לי הערות בצורה קצת שונה מאשר לשאר חברי המחלקה(אנחנו בערך 10).- מן תחושת רדיפה מתמדת מצד הממונה עליי. הדרך שבה היא אומרת לי את הדברים מאוד פוגעת בי,ברור לי לחלוטין שמאוד קל לה לומר לי כל הערה בהתנשאות ובצעקות עד כדי כך שאינני מסוגלת לעבוד אח"כ. מכל אנשי המחלקה ,היחס אליי שונה ,אני נגררת כל הזמן לוויכוחים איתה, היא אדם מאוד קשה , וכמובן שכולם רואים שיש ביננו המון תקלים. ניסיתי לדבר איתה ,אמרתי לה שהצורה שבה הביקורת מועברת מאוד פוגעת בי- זה עזר בדיוק לשבוע , ניסיתי ללכת לממונה עליה - זה עזר לעוד שבוע. עד שלפני שבועיים פשוט התקשרתי ואמרתי שאני לא מרגישה טוב ולא מגיעה לעבודה בכדי ליצור "פיצוץ" שאכן קרה - זומנתי לשיחה אצל מנהל המחלקה שהפגיש את שתינו לעימות. בעייתי היא בעיקר שאני יושבת מאוד קרוב אלייה - היא רואה כל מה שאני עושה , הקול שלה כל היום מהדהד באוזניי,אני כל היום חושבת עלייה - מנסה לרצות אותה , כשהיא לא מגיעה - אני חשה רווחה . חשבתי שאולי - אם גם במקום עבודתי הקודם פוטרתי לבסוף בגלל אותן סיבות, ואם בבית הספר תמיד חלקתי על דברי המורה והייתי די שונה ,ובצבא היה לי קשה לקבל מרות של מפקד - אוליי הבעייה היא בי . אוליי במקום להגיד "את צודקת" לכל מילה שלה (מה שלחלוטין נוגד את אופיי),אני נגררת איתה לויכוח שבו היא חייבת להיות הצודקת ולומר את המילה האחרונה. ניסיתי "להקטין ראש" מה שנקרא , כלומר - לא להתבלט ,להוריד פרופיל - כלום לא עוזר , התחושה היא שהיא פשוט מחפשת אותי על כל שטות ואין לי יותר יכולת להתמודד עם זה. שאר אנשי המחלקה אמרו לי שבתחילת דרכם איתה הם חוו כמעט אותו דבר - אם כי לא ברמות כאלו - אבל למדו להסתדר איתה. הרבה לפניי עזבו את המחלקה מאותן סיבות. אין לי כרגע יכולת לעזוב את מקום העבודה ויש לי תחושה שאין לי את היכולת לשנות אותה -אם כי את התגובות שלי אולי. סליחה על האריכות - אבל יש לך מושג איך עושים זאת? האם משהו אצלי לא בסדר? אני כבר יודעת שהלילה לא אשן בגלל שאחשוב ואעשה סרטים מכל מילה שנאמרה על ידה היום . חן חן על תשובתך . לילה טוב ענת

שלום ענת, קשה מאוד לקבל את כל התמונה מפנייתך ולכן לכל מה שאאמר יש להתייחס בעירבון מוגבל מאוד. מניסיוני, אחד הכוחות החזקים ביותר הגורמים שינוי, במקום שדברים אחרים נכשלו, הוא מצב של חוסר ברירה. את כותבת בעצמך שבשלב זה אינך יכולה/רוצה/מעוניינת להחליף מקום עבודה ואולי הפנמת מציאות זו יכולה לעזור לך לקבל את הבוסית שלך כמות שהיא, בהנחה שלא רק שאינך יכולה לשנותה, אלא את גם תלויה בה. אינני מאמין בעצות מעשיות (כפי שתוכלי לראות בכתבה שלי שתפורסם בקרוב באתר), אך אחד הדברים העולים על דעתי בהקשר של היחסים עם הבוסית שלך ועם דמויות סמכות בכלל הוא להשתתף בסדנא לאסרטיביות, בה נלמדות טכניקות המיושמות במצבים דומים לאלה שאת מתארת עם הבוסית שלך. מומלץ להצטרף לסדנא המונחית ע"י מנחה מוסמך, דוגמת הסדנאות לאסרטיביות ולתקשורת בין-אישית שמתקיימות ביחידות ללימודי חוץ של האוניברסיטאות השונות ושל האוניברסיטה הפתוחה ברחבי הארץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ענת. קודם כל, מדוע שלא תנסי לעמוד על זה שתעברי מקום ישיבה? זה נראה הפתרון הכי פשוט, לפחות לכאורה, לעניין, והכי יעיל, באילוצים הקיימים. דבר שני: השאלה כמובן האם משהו בך לא מזמין יחס כזה אלייך, האם את יכולה למצוא הקבלה ליחס דומה עם אחד מהורייך? זה מה שמן הסתם טיפול היה מנסה לבדוק. מצד אחד אם אחרים חוו דבר דומה זה מוריד מהשערה זו, אך לא הייתי פוסלת על הסף שאת כאמור מזמינה יחס זה. זה לא נראה לי מכל מקום מצב בריא להמשיך בו, הלחץ הזה שאת נתונה בו, זה נראה שאפילו עדיף להחליף מקום עבודה, שכן זה נשמע כמו מתח בלתי נסבל. באשר לעצה של גידי לגבי סדנת אסרטיביות: השתתפתי באחת מאלה שגידי כאן ממליץ עליהן, ואני חייבת לומר שהיה "על הפנים". ממש מתחת לכל ביקורת. בנוסף למדתי, כי במחקרים שנעשו בפסיכולוגיה, השפעת סדנאות אלה הינה לטווח הקצר בלבד, והדברים חוזרים לסורם אח"כ. דבר אחרון: חרדה מדמות סמכות בדרך כלל נקשרת לתופעת החרדה החברתית האם את חשה כי את סובלת ממאפיינים נוספים שקשורים בעניין זה, זהו עוד דבר שהייתי מציעה לך לשאול את עצמך.