תופעה או מה?

שלום רב ד"ר רובינשטיין! יש לי בעיה נורא מוזרה. אני סובלת מחוסר ביטחון מול אנשים מסוימים וזה מתבטא בזה שכשאני מדברת איתם הקול שלי מיד משתנה. הוא נשמע מתוך פחד, דיבור מהאף, ושלא נדבר על הלב שדופק לי, הידיים רודעות (כל זה בגלל שאני יודעת שכשאני מדברת איתם הם יודעים שהנה, שוב זה קורה לה, אי אפשר לדבר איתה). מספר האנשים הספציפיים האלה מודעים לבעיה הזו שלי, הם קלטו אותה מיד עם הדיבור הראשון שלי איתם, זה פשוט נכנס לי לראש בשיחה הראשונה ומאז זה לא משתנה, עוד יותר קשה עכשיו לשנות. בדרכם אליי הם מכינים את עצמם ואם קלטתי אותם מרחוק, הלב כבר מתחיל בעבודה. ועוד עובדה קטנה, הם נדבקים בדיבור הזה (משום מה) ומעדיפים להתרחק. התחלתי בעבודה אישית על הנושא, הרחקתי את הגורם העיקרי לבעיה, מאיפה שזה התחיל, (דרך אגב זה נמשך כבר שנתיים לערך), ניסתי להפסיק לחשוב על זה, הצלחתי להתגבר על חלק שהאנשים, הצלחתי לדבר נורמלי איתם (ברוב המקרים, לא תמיד) אבל עדיין נשאר מספר קטן מהם וכשהם הולכים ממני אני בדיכאון ארוך וחושבת כמה אני שבר כלי. נמאס לי מזה, חשבתי על כל מיני פתרונות, ניתוח לשינוי קול, חקרתי קצת בנושא מיתרי הקול איך זה עובד, אפילו יום אחד ישבתי וצרחתי שעה ארוכה עד שנהייתי צרודה והיה לי טוב כמה ימים, לא נכנסתי ל"סרטים" מכלום, היה לי שקט בראש. אותם אנשים שאני מדברת עליהם הם אנשים מהעבודה וביניהם האחראית שלי שכמובן קשה לי לתקשר איתה, להציע רעיונות או לשאול שאלות, להתייעץ, לדבר. וכשהיא באה למשרד עם עוד אחד מהאנשים שלנו, אני חושבת שאני בדרך לגיהנום. מה אני יכולה לעשות? איך אפשר לעזור לי? כמו שאומרים אני מוכנה לשלם הרבה בכדי לשוב ולחיות עם מצב רוח וכמובן להחזיר לעצמי את המעמד החברתי. ושוב, לא אחת חשבתי ברצינות על להיות צרודה תמידית. בתודה וכל טוב, אפרת

שלום אפרת, מתיאורייך קשה לקבוע אם הבעיה פיזית או נפשית. במקרה כזה הנוהל הוא תמיד להיבדק קודם כל פיזית ולשלול סיבה אורגנית. ספק אם בעיה המופיע במצבים ספציפיים ומוגדרים כל כך כפי שאת מתארת (בחברת אנשים) היא בעיה פיזיולית, אך גם אם קיימת בעיה פיזיולוגית, נראה לי שתגובתך מוגזמת ובאה ממקומות אחרים. למשל, המחשבה שאת "מדביקה" אנשים והם מתחילים לדבר כמוך דורשת התייחסות בטיפול נפשי. הצעתי לך ללכת לרופא אף אוזן גרון, להתלונן על בעיית צרידות ולבקש הפניה לאבחון אצל קלינאי תקשורת. קיימים תרגולי קול העשויים לשפר את המצב, וייתכן שתפיקי תועלת מכך. עם זאת, נרה לי שיש לטפל בבעיה גם מבחינה נפשית, שכן יש אנשים צרודים מאוד שאיש אינו מתרחק מהם בצורה שאת מתארת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שוב שלום ד"ר רובינשטיין! לצערי כנראה שלא ממש הבנת את הבעיה שלי. הלוואי והייתי צרודה, כך לא הייתי נשמעת כאילו מישהו עומד עם אקדח צמוד לראשי. ולגבי ה"אנשים", הם ממש, אבל ממש נשמעים כמוני וגם להם זה לא נוח, לכן הם מתרחקים ממני. לגבי קלינאי תקשורת, אני אגש לייעוץ למרות שאני יודעת שהבעיה היא נפשית. אולי אצטרך בכל זאת ללמוד איך לדבר במצבים מסוימים. ושוב ושוב ושוב, אשמח להיות צרודה, אני יודעת שהראש שלי ישתחרר לגמרי. ביי, אפרת.