הצילו!!!!

שלום ד"ר. אני בת 28 ובחיים שלי למדתי הרבה מאוד תחומים. כל פעם שאני לומדת תחום אני בסופו של דבר לומדת אותו אבל לא רוצה להתעסק בו. בנוסף התחלתי במחלקה אחת לתואר שני באוניב', ואחרי חצי שנה עברתי למחלקה אחרת כי לא יכולתי לסבול את מה שמלמדים שם.(למרות שציוני היו גבוהים). היום אני לומדת תואר שני בתחום אחר, אבל שוב פעם מרגישה שאני לומדת משהו שאני לא רוצה להתעסק בו, (למרות שהלימודים מעניינים, יותר מהמחלקה הקודמת!), ושהתואר הזה לא יקנה לי את מה שאני באמת רוצה ללמוד. לאחרונה התחזקה אצלי התחושה שאני צריכה לעסוק בטיפול באנשים, בגלל שהלכתי לחוג רייקי. ולמעשה זה תחום שמעניין אותי, אבל שוב אני צריכה ללמוד 4 שנים, לימודים מתישים, וכרגע אני יותר מעוניינת להקים משפחה ולא להיות סגורה בחדר ע"מ ללמוד. אשמח לשמוע עצתך!!! תודה מראש

שלום גלי, ראשית, מתיאורייך עולה שיש תחום שאת באמת רוצה ללמוד אך אינך לומדת אותו ואינך מפרטת את הסיבה. מה שאת אומרת הוא שאת מאבדת עניין כעבור זמן קצר בכל תחום שאת מצליחה בו. בלי להכירך אי-אפשר להבין את משמעות הדבר במקרה הספציפי שלך. ישנן כמה אפשרויות. ייתכן שמדובר בחוסר יכולת לקבל עיקרון התקף לגבי כל תהליך קבלת החלטות והוא שכל החלטה שלנו מחייבת החמצת אפשרויות אחרות וקשה לך לשאת את ההחמצה הזו. ייתכן שאת מחליפה תחומים בגלל שאת מצליחה בתחום מסוים ואינך מרשה לעצמך להצליח (ראי http://doctors.co.il/article/446/). וייתכן שזהו קו אישיותי אצלך ואז הדבר קורה ברוב תחומי החיים (למשל, גם בקשר לבחירת בני זוג). בכל מקרה, הייתי ממליץ לך לפנות לייעוץ מקצועי כדי לברר את הסוגייה לעומקה במקרה הספציפי שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין