מחפשת תשובות

ד"ר גדי שלום אני לא יודעת אם אני רוצה לשאול אותך משהו או סתם לספר את אשר מעיק עלי אז פשוט אתחיל לספר מההתחלה. אני בת 22 בגיל 17 כמעט 18 פגשתי בחור בן 23 יצאנו כמעט שלוש שנים וזה היה די רציני עבור שנינו.הבעיה היא שאני בחורה חוזרת בתשובה והבחור ידע זאת מהיום הראשון ותמיד עודד אותי .כאשר הרגשתי שהיחסים ביננו נהיים רציניים הצעתי לו להיפרד כי לא רציתי לכפות עליו את סגנון חיי אך הוא לא נתן לי ללכת לדברו אהב אותי והבטיח שהכל יסתדר.אני אהבתי אותו מאד והאמנתי לו.באיזשהו שלב אפילו הציעה לי שנעבור לגור ביחד כשיסיים את לימודיו ונראה איך נסתדר. מה שקרה בסופו של דבר הוא שהוא אמר אני לא יכול ,אני אוהב אותך מאד,אבל אני לא יכול בשבילי זה היה כמו מכת ברק משמיים,המון הבטחות שהופרו,המון תקוות שנופצו. הוא היה הגבר הראשון שבטחתי בו,הגבר יחיד שאהבתי ושלימד אותי לאהוב את עצמי.הייתי הרוסה והייתי בדכאון עמוק במשך הרבה זמן הבעייה היא שאני בן אדם מאד מופנם ולא רגילה להראות רגשות במיוחד לא בבית לבני משפחתי,היחיד שיכולתי לדבר איתו והבין אותי היה הוא,אבל לא ממש יכולתי לעבור את זה איתו כך שנאלצתי להתמודד עם זה לבד. למרות הכל ובזכות האהבה ביננו נשארנו אני והוא חברים טובים מאד בכל מובן המילה והוא כיום חברי הטוב ביותר ואני גם מאד יקרה לליבו והוא דואג להראות לי זאת. אחרי שנפרדנו הוא התחיל לצאת עם בחורות אחרות אבל איכשהוא תמיד היה חוזר אליי גם כשיצא עם אחרות וגם כשהיה לבד,תמיד היה חוזר אליי. וכך זה נמשך כשנתיים היינו כמו נדנדה פעם למעלה ו פעם לטה.אבל גם כשהיינו ביחד הוא הייה מגדיר את זה כעל עניין זמני וביקש שלא אתפח יותר מדי תקוות כי הרי שניינו יודעים שאנחנו לא יכולים להיות ביחד.וכך היינו ביחד ,אהבנו,אבל בהגדרה היינו "פנויים". אנחנו עובדים ביחד והייתה תקופה שהיחסים ביננו הייו כשל זוג ממש.היינו עובדים יחד,חוזרים כל ערב הביתה ביחד,מבלים ביחד ממש כמו זוג עד שהייתי צריכה לנסועה לשבועיים לחול. הרגשתי שכשאחזור הכל יהייה שונה.כשחזרתי הוא בא לפגוש אותי בשדה תעופה וזה הייה רגע מרגש לשניינו ובילינו יום נפלא ומרגש כי שנינו התגעגענו מאד. קצת אחרי זה הוא פגש מישהי בחתונה של חברו הכי טוב ואמר לי שהוא רוצה לנסות לבנות מערכת יחסים בריאה איתה.אמרתי לו שאני לא אעמוד בדרכו ואם זה מה שהוא רוצה לא יהיו יחסים אינטימיים ביננו ופשוט נמשיך להיות חברים טובים ,נמשיך לעבוד יחד,והכל ישאר כמו תמיד חוץ מיחסים אינטימיים. אני באמת זזתי הצידה ונתתי לו להמשיך.הם יוצאים כבר כמה חודשים והרגשתי שהוא מחבב אותה מאד ואוליי לדברו סוף סוף מצא את אשר חיפש.בכנות האמנתי שהפעם המערכת יחסים תצליח והוא לא יגרור אותי פנימה.אבל מה שקרה הוא שבנסיבות שלא קשורות לשנינו ושלא בתכנון יצא לנו להיות לבד ושכבנו.אחרי שזה קרה הייתי די המומה כי לא האמנתי שזה קרה שוב לא אחרי שבמשך חודשים לא הייה שום מגע ביננו והיחסים ביניהם הייו כל כך טובים. אחרי שזה קרה המשכנו כרגיל כאילו זה לא קרה.אבל כל פעם שידעתי שהם ביחד זה גרם לי בחילה ,זה עשה לי כל כך רע מבפנים כשידעתי את מה שקרה בינינו והוא טוען שהוא אוהב אותה!לא יכולתי להבין איך אפשר לאהוב וגם לעשות את אשר עשה! לא בגלל שרציתי שיחזור אליי אלא בגלל שזה היה לא נכון לשקר לה כך כשדיברנו על זה הוא אמר שהוא מרגיש שעשה טעות ולא יעשה זאת שוב,ושזה קרה רק בגלל שהוא מרגיש מאד קרוב אליי ושהוא לעולם לא היה עושה זאת אם אף אחת אחרת.הוא אמר שהוא אוהב את הבחורה ושיודע שעשה טעות ולא יחזור עליה שוב. למען האמת אני נורא מבולבלת אני לא ממש יודעת איך להגיב או איך להיתנהג הכל השתבש לי מבפנים.בשום אופן לא חשבתי שזה יקרה לנו שוב אבל זה קרה למרות שהוא נמצא במערכת יחסים מוצלחת.אני מאד מבולבלת הוא היה הגבר הראשון שלי ולא היה לי אף אחד אחריו.הוא יצא עם בחורות אחרי אבל תמיד משך אותי אליו חזרה עד שחשבתי שמצא את האחת אבל גם אז נפל... ואני בטפשותי אוהבת אותו למרות הכל אני פשוט לא בוטחת יותר באנשים כנראהתאבל אני מאוד בודדה ומרגישה רע מאד וזה משפיע על התנהגותי ופוגע ביכולות שלי בלימודים באוניברסיטה,בעבודה ובכלל מה קורה לי?

שלום לך, מערכת היחסים שאת מתארת נראית חולנית והרסנית לגבייך. ליווי מי שהיה בן-זוגך בקשריו האחרים עם בחורות הוא חוויה מאזוכיסטית מצדך ואילו חברך יודע שיש לו חוף מבטחים, ממנו הוא יוצא לחפש בחורות. אני מתאר לעצמי שזה סידור נוח מאוד עבורו. את, לעומת זאת, הואיל ויש לך נטיות דיכאוניות אינך מעיזה להביע את הכעס שלך כלפיו ואולי אינך אפילו מרגישה את הכעס. מצער לקרוא שהוא גם האדם היחיד הקרוב אלייך. הפכת להיות תלויה בו תלות קיצונית ביותר, המשמשת קרקע פורייה לדיכאון. המלצתי היא שתפני לטיפול פסיכולוגי כדי להתחיל לבנות את עצמך ולעבוד על הדימוי העצמי שלך. במקביל, במישור המעשי, אני לא חושב שאתם יכולים להישאר ידידים - הבחור מפיק מכך ביטחון רב ואילו את חיה דרכו ולמענו. ייתכן (אם כי לא הייתי בונה על זה) שכאשר תנתקי את הקשר, כולל את הידידות שביניכם, הוא יחזור. על כל פנים, במצב שאת מתארת אינני רואה אפשרות שתשמרו על ידידות, כי אתם קרובים מדיי והידידות הזו אינה טובה להתפתחותך בסיכומו של עניין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה שעניתה למכתבי! אני והבחור עובדים ביחד ורואים אחד את השניה מס' פעמים בשבוע.אני לא יכולה לעזוב את העבודה כי בשלב הזה בהיותי סתודנטית לא אוכל לממן את עצמי ללא עבודה ואין סיכוי שאמצא עבודה אחרת שתתאים לי.מכל מקום גם אם לא אשמור איתו על קשר הוא תמיד מתקשר ודואג לשלומי. הייתי רוצה לשאול בעצתך איך אני אמורה להתנהג בחברתו?בעבודה? אני מניחה שאוכל להפסיק להתקשר עליו בימים שאני לא עובדת אך איך להיתנהג איתו בעבודה?הרי עד עכשיו הגדרנו את יחסינו כ"חברים הכי טובים". נ.ב לגבי עצתך לפנות לתיפול ,אני לא יכולה להרשות לעצמי את זה כרגה.יש יותר מדי מכשולים הן כספי והן פסיכולוגי