אחות בסכנה

שלום לך גידי אני כבר לא יודעת מה לעשות מקווה שתוכל לעזור לי יש לי אחות בת 41 נשואה עם ילדים אנחנו בקשר מאוד טוב ומדברות על הכל מסתבר שאחותי תמיד סבלה מחוסר בטחון ואף פעם לא עשתה שום דבר בעצמה אלא תמיד עשו בשבילה . היא נשואה עם גבר מאוד טוב אבל לא אוהבת אותו לא נמשכת אליו מינית וסיפרה לי שבמשך כל חיי הנישואים שלה היא בגדה בו ובעצם לא יודעת אפילו למה בגדה כי אולי היא מחפשת משהוא אחר אולי אהבה אולי חום שלא קיבלה בבית מהורי . גם היום היא עדיין ממשיכה לבגוד בו ולא יודעת למה חשבתי אולי היא צריכה טיפול פסיכולוגי . מה שקורה עוד שהיא מזניחה את עצמה מבחינה גופנית היא הולכת לישון עם הבגדים של העבודה שלה ובבוקר לא מחליפה אותם לא מתקלחת כל יום ואני רואה על הפרצוף שלה רק עצב וחוסר חשק להמשיך לחיות . יש לה לפעמים ימים טובים שהיא שמחה ומאושרת ופתאום אחרי כמה ימים היא נכנסת לדיכאון בוכה . ככה זה נמשך כבר המון שנים אני די מודאגת ולא יודעת מה לעשות איך לעזור לה. כי היא אישה מאוד טובה וחבל לי שהיא הורסת לה במכוון את החיים אולי קרה לה משהוא שהיא לא מספרת לי אם אמא שלי היא לא מדברת רק שיחות יבשות ויותר לא אז בבקשה אודה על עזרה

שלום לך, אחותך נמצאת בדיכאון כרוני, שטיפול פסיכולוגי בשילוב טיפול תרופתי שיותאם ע"י פסיכיאטר, יכול בהחלט לעזור לה. עם זאת, כפי שכתבתי כאן פעמים רבות, טיפול מסוג זה יעיל רק אם האדם פונה בעצמו וביוזמתו. את יכולה, כמובן, להציע לאחותך לפנות לטיפול. אם תגובתה חיובית ורק אין לה כוח ליזום את הפנייה הראשונית, את יכולה לעזור לה גם בכך. ואולם, אם היא תסרב, אי-אפשר לכפות עליה טיפול וגם אילו היה אפשר, הוא לא היה עוזר, כאמור. הרושם הוא שלאחותך יש כוחות, אותם היא מנצלת נגד עצמה - למשל, לא פשוט לתמרן בין חיי נישואין וחיי מין מחוץ לנישואין, העובדה שהיא דואגת לכך מעידה על רצון לחיות, כמו כן את מציינת שהיא עובדת, כך שהמצב רחוק מלהיות אבוד. השאלה היא אם אתם, כמשפחה דואגת, אינכם מספקים "חממה" לשימור בעיותיה, משום שעושה רושם שאחותך כן מסוגלת לדאוג לעצמה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין