שאלה על פסיכולוג

אני נמצאת בטיפול אצל פסיכולוג כבר שנה. אני מחבבת מאד את הפסיכולוג שלי אבל משום מה השיחות שלנו לא זורמות. לא זכורה לי אפילו פעם אחת שיצאתי מהפגישה מעודדת ומרבית הפעמים אני יוצאת עם הרגשה מאד רעה. היתה תקופה שנעלבתי ממנו נורא. לא ברור לי לגמרי למה אבל אני נמצאת במצב רוח נורא רגיש בטיפול. בכל אופן דיברנו על זה וזה קצת עבר אבל בעצם נוצרה בינינו חומה ואני לרוב מרגישה אי נוחות ומבוכה בזמן הטיפול. אתמול הוא אפילו אמר לי, בהקשר לפגישה קודמת שהוא מרגיש שאני לא מסוגלת לקבל ממנו תמיכה נפשית ושאולי אני לא יודעת שזו גם מטרה של הטיפול. אני דוקא כן יודעת (אם כי זו לאו דוקא המטרה הראשית בעיני בטיפול, אני מרגישה שדוקא יש לי תמיכה נפשית ממקורות אחרים ובעיקר בעלי). בכל מקרה זה נכון לגביו, וכשהיה לי רע באמת העדפתי להתמודד לבד ולקחת הפסקה מהטיפול עד שהמצב ישתפר. לאחרונה גם דיברנו על ענין הריחוק שיש בינינו לדעתי והוא בעיקר טוען שהוא לא מרגיש מרוחק אבל לי היה אתמול התקף בהלה שאני יושבת בחדר עם אדם זר. בעצם זה נשמע די עגום ובכלל במצב רגיל הייתי עוזבת בעיקר בגלל שהסיבות הראשוניות ללכת לטיפול כבר הפכו ללא רלוונטיות. הענין הוא שאני מנסה להתקבל ללמודי פסיכולוגיה קלינית ואני מרגישה די אשמה שאני לא מצליחה בטיפול האישי שלי. (לפני זמן הלכתי גם לפסיכולוגית אחרת כשנה ואיתה דוקא היה לי יותר קל להתחבר אבל לא כל כך הסתדרתי עם שיטת הטיפול שלה) מעבר לעיצה לדבר על כך (וכבר שמתי את כל הדברים על השולחן) האם יש עוד כוון מחשבה?

שלום קרן, את נשמעת בחורה מלאת תובנה. אני מרגיש שהצעת פרשנות כזו או אחרת בלי להכירך תהייה בלתי-מקצועית ובלתי-אחראית. עם זאת, הואיל ויש לך תובנה וכבר השווית בין שני המטפלים ומאחר שאת מתעתדת ללמוד פסיכולוגיה קלינית, אני יכול רק להמליץ לך לשאול את עצמך את השאלה, מה מחזיק אותך אצל הפסיכולוג המסוים הזה? לדעתי, התשובה לשאלה זו יכולה להיות המפתח להחלפת המטפל או לפריצת דרך בטיפול הנוכחי. אם העדפת לא ללכת לשיחות איתו דווקא כשהרגשת פחות טוב ובכל זאת חזרת אליו כשהרגשת יותר טוב, כנראה שאת מפיקה משהו אחר מהפגישות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין