הבעת רגשות בטיפול

ברצוני לברר אם קיים איזה שהוא קוד אתי לגבי הבעת רגשות מצד המטפל בטיפול. אני חשה שהמטפל שלי מאוד לא מביע רגשות, ואיני יודעת אם לפרש זאת כטקטיקה או כתכונת אופי שלו או שאולי משהו שקשור למקצוע. עד כמה לדעתך פסיכולוג יכול ללכת עם רגשותיו ולהפגינם?

שלום סימונה, הקוד האתי בכלל לא רלוונטי ונראה לי שאת מחפשת בו כללים ברורים וידועים מראש למצב שבמציאות הוא הרבה יותר מורכב. הקוד האתי דווקא מתמודד עם שאלות של מעורבות-יתר מצד המטפל, שביטויה הקיצוני שזכה לכותרות הוא קיום יחסי מין בין מטפלים למטופלותיהם. בגישה הפסיכואנליטית האורתודוכסית, שהולכת ונעלמת מן העולם, אכן המטפל היה אמור להיות מה שיותר ניטראלי, מעין מסך ריק שהמטופל משליך עליו את עולמו הפנימי, תשוקותיו ורצונותיו. ממשיכי דרכו של פרויד פיתחו תיאוריות אחרות שיש להן השלכה על מה שקורה בטיפול והמגמה היא דווקא כן להתייחס לרגשות ההדדיים בין המטפל והמטופל מה שיותר הן כחוויה בפני עצמה והן כמייצגת את מה שקורה למטופל בקשרים בין-אישיים מחוץ לטיפול. יכול להיות שהמטפל שלך באמת אדם קר, או מתייחס אלייך בקרירות, ויכול להיות שכוונתו אחרת ואת, מסיבות שונות, תופסת אותו ככזה. בכל מקרה, זה נושא חשוב מאוד שעלה בטיפול שלך והפתרון המתקבל על הדעת ביותר הוא לדון במה שאת מרגישה בקשר ליחסו של המטפל אלייך עם המטפל עצמו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין