חבר ערבי

אני בת 28. התחיל איתי מישהו ערבי. מצד אחד אני נמשכת אליו, ורוצה לצאת איתו ואפילו להתאהב בו. מצד שני יש לי המון לבטים ו"ברקסים", לגבי בכלל התחלה של קשר כזה, ביחוד לאור המצב בארץ, ולאור תגובת ההורים שלי של "חס וחלילה". הבהרתי לו את עמדתי, אך הוא טוען שלהורים שלו לא אכפת האם הוא יתחתן עם יהודיה או ערביה.

שלום אהובה, קשה לי מאוד לייעץ לך במקרה זה. השקפת העולם האישית שלי אומרת שאהבה היא אמנות ואמנות צריכה לגשר בין עמים וקבוצות הנמצאים בקונפליקט, במקרה זה בקונפליקט דמים. לעומת זאת, מבחינה מקצועית, אני מוצא את עצמי שואל את עצמי איך נראו הקשרים הקודמים של אהובה? האם אין מספיק בחורים יהודיים מושכים ומעניינים? ובניסוח כללי יותר: האם אין כאן משיכה אל דבר שהוא על גבול הבלתי-אפשרי והבלתי-מושג, כמו שיש מקרים של גברים שבאופן שיטתי מתאהבים בנשים נשואות ושל נשים שבאופן שיטתי מתאהבות בגברים נשואים. אם ההיסטוריה שלך בקשרים עד כה מצביעה על דפוס כזה של דחיית הנמשכים אלייך ומשיכה לדוחים אותך, הייתי מציע לפנות לטיפול פסיכודינאמי כדי לטפל בשורש הבעיה, ובמקרה כזה החבר הערבי הוא מקרה פרטי של בעיה זו. אם, לעומת זאת, היו לך קשרים סבירים עם בחורים עד כה והתאהבת בבחור הערבי, תיאלצתי לאזור עוז ולהתמודד עם שאלות חברתיות קשות מאוד, בייחוד עם הצורך לרצות את הסביבה ובין רצונותייך שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין