אבדתי אמון הטיפול

כבר יותר משנה אני הולכת לטיפול. רציתי להפסיק את הזלילות אבל זה לא עזר. כבר לא יכולתי להתאמן כ"כ הרבה כמו פעם בגלל הלימודים, אז התחלתי להקיא... וכל זה במהלך ה"טיפול"... שילמתי על הטיפול הזה במהלך השנה האחרונה יותר משעלתה לי שנת הלימודים באוניברסיטה... ובנתיים אני לא מצליחה להתגבר על הזלילות ומקיאה ומקיאה... חס ושלום רק לא להשמין. אני לא מבינה בכלל מה הטעם בטיפול רק מדברים ומבינים דברים אבל בפועל שום דבר לא מסתדר ולצערי במקרה שלי אף הסימפטומים התדרדרו... רק תסכול קיבלתי מהטיפול הזה והודעתי למטפלת שאני מפסיקה בשבוע הבא. היא כמובן מתנגדת... איך לכל הרוחות היא יכולה לטעון שזה יעזור אחרי שבשנה האחרונה הקאתי יותר מתמיד? היא לא עוזרת אבל היא שקרנית כשטוענת שכן תעשה זאת!!! עוד לא ראיתי דבר כזה- שילמתי כ"כ הרבה כסף עבור משהו שלא ברור לי מה נתן לי-"טיפול" ובסופו של דבר לא נפתרה בעייתי. זה ממש לא יאומן...

יש לי כמה דברים להגיב בקשר למה שאמרת: לבולימיה הרבה פעמים לא מספיק טיפול פסיכולוגי אלא צריך גם פסיאטרי- כדורים נוגדי דיכאון. לפי מה ששמעתי שילוב של שניהם הוא הכי טוב. דבר שני- אין הבטחה שטיפול פסיכולוגי עוזר, אבל גם בשביל הסיכוי שווה להשקיע את הכסף בעצמך- זה הדבר הכי יקר שאפשר להשקיע בו. מה עדיף? לא לנסות כלום ולהישאר באותו מצב? וחוץ מזה אי אפשר לסמוך רק על הפסיכולוג- צריך קודם כל לנסות לשנות את המצב בעצמנו, המטפל רק עוזר לנו לעשות את זה. דבר אחרון- כמובן שזה תלוי הרבה בפסיכולוג עצמו- הוא רק בן-אדם, ויש פסיכולוגים פחות ויותר טובים, צריך מזל למצוא אחד טוב..

שלום אני, אני מסכים עם מה שכתבה לך שיר בשתי הנקודות. אינני יודע אם פנית לפסיכיאטר בנוסף לטיפול הפסיכולוגי, אך חלק מהתרופות ממשפחת ה-SSRI עוזרות גם בהפחתת תיאבון, לאחרונה משווקת גם תרופה אנטי-דיכאונית בשם זיבאן, המיועדת בארץ בעיקר לגמילה מעישון, אך באחד המחקרים לפחות הוכח שהיא יעילה בהפחתת תיאבון וכדאי להתייעץ עם פסיכיאטר בקשר אליה. בשוק משווקות עוד שתי תרופות אחרות להפחתת תיאבון, שכדאי להתייעץ עם רופא בקשר אליהן, אך הזיאבן עשוי "להרוג שתי ציפורים עם אבן אחת". בקשר לטיפול הפסיכולוגי - פעמים רבות התועלת מטיפול כזה אינה בתחום הבעיה המוצהרת שבגללה פונים לטיפול, אלא בתחומים אחרים, אבל בהחלט קיימים מצבים שטיפול מסוים אצל מטפל מסוים מיצה את עצמו וכעבור זמן רב של תחושת תקיעות, אין מניעה לנסות מטפל אחר. בעיית אכילה אינה מופיעה במנותק מבעיות אחרות והשאלה שאת חייבת לעצמך היא האם היפקת ואת מפיקה מהטיפול, בלי השפעה ישירה על הפרעת האכילה. רעיון נוסף, שייתכן ולא ניסית, הוא לפנות, בנוסף לטיפול התרופתי והפסיכותרפויטי, לקבוצת תמיכה של שומרי משקל. יש לי ניסיון טוב מאוד עם אנשים שפנו והורידו בעזרת הקבוצה ממשקלם באווירה תומכת ונורמטיבית שאינה מעמיסה משמעויות פסיכולוגיות כבדות מדיי על התופעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין