עזרה - אשמח לשמוע דעות

שלום לכולם, יש לי חברה חד הורית עם ילד ובהריון (המשפחה גרה רחוק ממנה) שכרגע בשמירת הריון,מצב שהיא צריכה לנוח, לא להתאמץ, אבל לא מצב של שכיבה מוחלטת. רציתי לסוע אליה היום לסייע לה קצת אך אני מאוד לחוצה מעבודה שעלי להגיש במסגרת לימודים במכללה, וכן תכננתי את סוף השבוע הזה מבחינת חזרה על חומר לקראת מבחנים וכו'. אני מרגישה לא נוח עם זה שלא הלכתי אליה. שאלתי לשלומה היום והיא נשמעה כועסת ומאוכזבת מכך שלא הגעתי. כשאמרתי שאבוא בשבוע הבא אמרה שלא נראה שיצא. אני מבינה את האכזבה שלה והציפיה שיסייעו מצד אחד,לא נעים להיות במצב הזה לבד, אך מצד שני מצפה גם להבנה של הלחץ שלי. בעבר סייעתי לה בדברים למרות קשיים שלי אפילו, אני מקשיבה ותומכת תמיד גם כשהעיתוי לא מתאים לי. בשנים האחרונות החלטתי שאני מסייעת אבל בלי לשבש את התכנונים שלי.ולמרות זאת לא נוח לי, ואני מאוד נפגעתי מהתגובה שלה ומהציפיה שאעזוב הכל ואבוא. אני קצת מבולבלת,האם טעיתי, האם הייתי צריכה ללכת אליה ואחר כך להתמודד עם העבודה? איפה הגבולות במצבים האלה? אשמח לשמוע דעות בנושא.

השאלה כפי שאני מבינה אותה לגבי הקשר הזה היא כמה לתת, כמה מותר לי לדרוש וכמה אפשר לדרוש ממני . לדעתי, גבולות היא מילת המפתח בסוגיה הזו, וכדאי לשמור על הגבולות ולא להתערבב אחת עם השנייה עם רוצים לשמור על קשר טוב. התשובה נמצאת בתיאור שהצגת (את יכולה ומוכנה לעזור עד גבול מסויים וזה בסדר גמור) רק את יכולה לדעת מה הם הגבולות שלך.