ענבל, תוכלי לעזור לי, בבקשה...
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
8-] הי לך, חברה, תראי... לא כל-כך מצליחה לכתוב, למצוא מילים, להיפרד. לאו דווקא בהקשר הפורום. בחוץ אולי שתיקה. מבפנים - חזרה לפי לוע הר הגעש. לאחרונה מצבי קשה מאד מאד. באיזשהו שלב, בכלל ובפרט כאן נשארתי כמעט ורק עם אמא רעה, נוראית, בלתי אמינה ובוגדנית. הסביבה (ושוב, למשל, 'בפורום') עבורי וכפי שאני מצליחה להשתמש בה רוב הזמן, חומצית ורדיואקטיבית. מקום בו פצעים הולכים ומזדהמים. אז כך גם החוויה פה - ככניסה לסמטאות האפלות ביותר בראש. אבד לי הקשר. לחלקים הטובים וגם זה שבין החלקים. בכלל זה מקנאה איך אמא, עם חולי נפשי שלא טופל (MSbP אם זה עוזר להבין את הדרך בה הייתי כאן) הייתה פורייה, ולמה אני לא. זהו. אז האמת שלי - ואולי לא כתבתי אף פעם - שאחוז גדול מידי של הזמן אני שבורה ומרוסקת. גם כשעושה הצגה שבסדר. שקצת יכולה. מתביישת לומר שהשנה האחרונה שלי הייתה מאד עצלה. שם יצא לך לפגוש אותי. בתוך החרדה העצומה מגדילה ומהחיים. ובכלל לא הכרת. ואולי גם לא ביקשתי אף פעם, והכי ביקשתי בעולם. ובניסיון קל להתעשת ולתפוס קצת מרחק, ואולי תבואנה עוד מילים, באם תתאפשרנה - אני שמחה, מאד, בבחירתך. ומכיווני יש (גם) הקלה ורווחה למראה הודעתך, עם הפנים קדימה. שלך (תזכרי אותי?), איילת השחר
הי איילת השחר, חיכיתי לך. להרגשתי היית נוכחת כאן, מאד. בוודאי עבור הבנות וגם עבורי, ותמיד כשכתבת זכית לכ"כ הרבה מילים חמות, לגעגועים שהובעו כלפייך. תמיד עוררת דיון וחשיבה וניתוח והעמקה.. יש פער כה עצום בין החוויה שלך את עצמך כעצלה, לא פוריה (במובן המטאפורי), בין חווייתך את הסביבה כחומצית ואותי כאמא רעה ובוגדנית במקרה הרע וכזו שפשוט לא מכירה אותך במקרה הרע אבל פחות, לבין מה שלתחושתי קרה פה איתך... זה חבל, הפספוס הזה. חבל מאד. אני מקווה שבמקומות אחרים, בעיקר בתוך טיפול, הפער יוכל להצטמצם. ענבל
גל הפספוסים והאכזבות הזה, שלא נעצר לי... האיש שעובד איתי על הנפש יכול לומר, למשל, שהוא אוהב אותי, ולשוב ולומר, אבל אני לא מצליחה בכלל להבין או לקלוט מה זה אומר. ועדיין לפעמים מבקשת שלא יוותרו מולי על המילים הרכות. לא יודעת אם בכוונה או לא - יצא "במקרה הרע ובמקרה הרע..." (א.ה.)
חזרתי לקרוא את התשובה, וראיתי שהתבלבלתי. אז סליחה שיצאתי חמור קופץ בראש. בכל אופן, לא בטוח שתמיד אדישות ('לא מכירה') עדיפה על פני כן תגובה, אבל בכיוון הנחווה כתוקפני (לפחות תגובה, את יודעת...). ולפני שאעשה עוד שטויות - אעוף. לא טוב להיות אני. בי.