גישות שונות, שיך גישור?

יש לי חלוקי דעות בתפיסת הטיפול, עם המטפלת. ענבל, האם תוכלי לגשר בין הגישות? המטפלת אומרת, שאם אני מספרת על בעיות אשיות, חוץ מלהקשיב, לשקף,לשדר אמפתיה. אין בכוחה לעזור. הטיפול, כך טוענת, הוא הקשר.שהיא תאיר בפרוג'קטורים על מה שיראה לה, ואם זה יתקבל מתוך הקשר. אולי ורק אולי, יקרה משהו, לא ברור אם לפי מטרות הטיפול. ואני חשבתי, שאם באתי מתוך תקיעויות , לקבל עזרה, לצאת מהם בחיי האשיים. לספר לה, לחלוק איתה, כדי שתשחרר את הסתימות בחיים האמתיים.ושיקרה משהו טוב יותר מהקים. בחיים. אבל לא באתי לטיפול, כי אני מחפשת קשר אם בת 65. (אני פחות מחצי בגיל. ולא בא'לי קשר עם סבתא לא שלי...) ובכלל, לא די שבחיים רע לי. ובאתי לבקש עזרה,למה צריך על הראש גישות שהם לא למטרה שבאו. מתסכל. אז איך מגשרים על הפערים? ומתקדמים...

שלום מירן, המטפלת אומרת שהיא יכולה להציע הקשבה, שיקוף, אמפתיה – זה לא מעט. זה גם עונה על הצרכים שהבעת 'לספר לה, לחלוק איתה'. נשארה המטרה הטיפולית של לצאת מהתקיעויות בחייך. זו מטרה חשובה, השאלה איך עושים אותה. את אומרת שציפית ממנה 'שתשחרר את הסתימות בחיים האמיתיים'. ואני אומרת: את זו שצריכה לשחרר אותם. היא צריכה, ביחד איתך, להאיר את הבעיות, את התקיעויות, לעזור לך לראות איך באופן החשיבה וההתנהגות שלך את נכנסת למלכודות, להבין מדוע מבחינה רגשית ועל סמך ההיסטוריה שלך, את נכנסת לפינות האלה. בעקבות ההבנה, חושבים יחד איך אפשר לשנות את התפיסה, את ההרגשה ואת ההתמודדות שלך עם הבעיות. בברכה, ענבל