שאלה שקשורה לפסיכותרפיה

שלום ענבל, יש לי שתי שאלות... הראשונה, בנוגע לפורום, איך נפרדים בטוב? אני מרגישה שנכנסתי איתך למעגל הטראגי שאת מזכירה הרבה...איך יוצאים ממנו? איך עוזבים עם תחושה טובה? ועל הדרך אני אשאל גם משהו בנוגע לטיפול. בתקופה האחרונה, בעקבות ההריון, חזר ועלה שוב הרצון החזק שהיא תהיה אמא שלי. אפילו חלמתי על זה, וסיפרתי לה על החלום, אבל השמטתי את הקטע של האמא... מצד אחד אני מרגישה צורך להעלות את זה, כי אני מעלה הכל, ומצד שני אני מפחדת להבהיל אותה, ומפחדת שניכנס שוב בעקבות זה לבוץ הטובעני של הקשר הטיפולי. הלקח שלי מהעבר הוא שיש דברים שלא כדאי לדבר עליהם...את מבינה למה אני מתכוונת? את חושבת שהלקח שלי הוא נכון או שהמסקנות שלי מעוותות? את חושבת שכדאי להעלות את זה, או פשוט "להחליק"...? כבר חודש בערך שאני לא מעלה את זה ואני מרגישה שחלק גדול מהעצב ומהקושי שלי לא מקבל ביטוי בפגישות, רק החלקים היותר בריאים ומתפקדים עולים ואני לא מצליחה לבכות כל כך...בפעם האחרונה אמרתי לעצמי שאני יכולה לבכות על זה בלי לספר לה, אבל זה לא הלך... תודה על העזרה, דורותי

הי דורתי שמחה לראות אותך כאן שוב.חסרונך מורגש מאוד... הדברים שאת כותבת מאוד מתחברים לי אלי,לתקופת ההריון שלי. אני חושבת שזה ממש טבעי להתעסק בנושא האימהות בזמן הריון.(כמובן שזה כל הזמן זה בסדר).גם עבורי היה עיסוק מוגבר בנושא,המחשבות על איזה אמא יש לי (היתה לי) מה היה טוב ואני רוצה גם,מה פחות ואיפה אפשר לשפר.זה מאוד טבעי ומשמח לדעתי שזמן ההריון מנוצל גם למחשבות בנושא,על איזה אמא אני רוצה להיות.ואם אני מתבוננת עכשיו לאחור,אני רואה שלא מעט מהדברים שחשבתי,הצלחתי ליישם. ברור לי שבמקרה שלך (וגם בשלי היה ככה)יש מורכבות נוספת. ובכל מקרה הנושא מציף,ועכשיו גם יש את כל עניין ההורמונים שלא תורמים לשקט.אני חושבת שאם היית מסוגלת פשוט להחליק,כבר היית עושה את זה.ועצם העובדה שחודש ימים זה עדיין נמצא שם,בעצם יש לך את התשובה.אני מבינה לגמרי את החשש שלך,וגם כשלי היה חלום בנושא,בחרתי לשמור חלק מהמידע לעצמי.חודשיים אחרי סיפרתי לה,והדבר "הביקורתי" היחיד שנאמר הוא שקצת חבל שלא שיתפתי ישר,שזה מאוד היה עוזר לה להבין מה קורה.וכמובן מיד הגיע גם טוב ששיתפת עכשיו. במקרה שלי העובדה שאני הולכת להיות אמא,בצירוף לעובדה שגם המטפלת אמא,דווקא יצרה קירבה חדשה,שלא הייתה בחדר קודם.ובמקרה הזה הבלבול והמוצפות היו מאוד מובנים ומוכרים ומוכלים. בעיני ילד זה אתגר אדיר,ולהיות אמא טובה דיה לפעמים זה מרגיש כמעט כמו משימה בלתי אפשרית.כל עבודת הכנה בנושא שאפשר לעשות קודם,ברוכה. אין לי ספק בכלל שאת תהיה אמא נהדרת. בכל מקרה בהצלחה, ואשמח לשמוע איך הולך. מישהי

הי דורותי, הקדימה אותי 'מישהי' לפניי ואמרה את הדברים במדוייק: זה מאד רלוונטי בתקופת ההריון לדבר על הצרכים, הרצונות, המחשבות והזכרונות שקשורים באימהות. אפשר לדבר על זה גם באופן שלא מכניס לבוץ טובעני, בדרך שהצעתי לך בעבר - לחשוב מה מתעורר בך, מדוע מתעורר בך, מדוע עכשיו... כשהמוטיבציה היא להבין פנימה. כנ"ל בנוגע למעגל הטראגי - אפשר לצאת ממנו גם בלי לצאת מהקשר. ענבל

דורותי, כמה זמן שלא כתבתי לך פה בפורום.. מרגיש לי קצת משונה...קצת הרבה משונה... גם קצת פחד...קצת הרבה הרבה פחד... ממה ???? שאלה טובה... קראתי את תגובתה של ענבל אליך והמשפט שלה :"..בנוגע למעגל הטראגי- אפשר לצאת ממנו גם בלי לצאת מהקשר." המשפט הזה החזיר אותי למקלדת ולכתוב הודעה זו... למה ?? לא יודעת.. מה אני רוצה לומר ?? ראשית אני רוצה לומר לך דורותי שאני חוזרת לכאן דרכך. (פעם שלישית במבה נוגט) ואני רוצה לומר גם משהו לענבל... מה ???? אני מוצאת את עצמי מתפתלת ומגמגמת... ענבל, הי הסתבך לי כאן קצת..קצת הרבה...נעשה לי קצת בלגן עם הקשר איתך.. גם קצת עם החברות שכאן... יש לי צורך להיות כאן... אם זה בסדר אז טוב, אם לא זה גם בסדר, רק תגידי ולא אכנס לכאן שוב לעולם . דפי.

הי דפי אני מרגישה את הבלגאן שנהיה לך, ולהרגשתי לא רק לך, אני לא עד הסוף מבינה למה אבל יש השערות... הוראות שימוש לפורום: עפ"י הצורך.. ענבל

שלום דורותי, אני זוכרת גם שהתלבטתי בשאלות האלו בהריונות שלי (אז לא הייתי בטיפול). אני זוכרת שבהריון הרשאון קראתי את הספר לידתה של אמ שחודד לי דברים ועזר לי להבין מה עובר עליי. דרך אגב, היתה כבר הפגישה האחרונה והיתה מאד מוצלחת ובינתיים שבוע וחצי אחרי אני עדיין בסדר. בהצלחה בהמשך, אביגיל