איך מחזירים את האמון?

לד"ר רובינשטיין שלום, אחרי 8 שנות נישואים, בגדתי בבעלי עם חבר של המשפחה. נסחפתי לרומן הזה בלי כל כוונה, אבל היה לי טוב מאחר וזכיתי להמון תשומת לב ומחמאות והערכה אותן לא קיבלתי מבעלי. בעלי אדם נהדר אבל קשה לחיות איתו, הוא מאוד ביקורתי לגבי עצמו וגם לגבי אחרים ובפרט לגבי אלו שקרובים אליו במיוחד. ולצערי, הוא אינו יודע לפרגן, כך שבמשך כל שנות נישואינו קיבלתי המון ביקורת אבל בלי מחמאות או מילים טובות שיאזנו, והיות ואני מאוד זקוקה לחיזוקים ואני אדם שאוהב לרצות את כל מי שחשוב לו, זה היה חסר לי מאוד. לא הבנתי עד כמה זה חסר לי עד שנסחפתי לרומן הזה. היות ואיני טובה בהעמדות פנים והסתרות, התגלה כל הרומן לבעלי (על ידי בטעות) וכיום, חצי שנה אחרי הגילוי אנחנו עדיין עומדים באותה הנקודה. הוא לא רוצה להתגרש אבל גם לא יכול לסלוח לי ולהמשיך קדימה. היינו אצל עובדת סוציאלית המתמחה בייעוץ לזוגות במשבר אבל בעלי אמר שהיא לא עוזרת לו (לי היא מאוד עזרה) ולכן הפסקנו ללכת אליה. הוא הסכים אחרי הרבה שכנועים שלי לטפל בעצמו והולך למטפלת בשיטת אבי גרינברג. בעייתי היא: הוא עדיין חושד בי שלא סיפרתי לו את כל האמת (וסיפרתי לו הכל)ושאני עדיין מנהלת את הרומן מאחורי גבו. הוא אינו מרפה מהנושא ואני מרגישה שאני כבר משתגעת. אני כל הזמן עסוקה בלהוכיח לו שאני דוברת אמת ושהוא חשוב לי מאוד ושאני אוהבת אותו (והכל נכון), אבל כאילו כלום לא משנה את דעתו. הוא מודה שזה מציק לו אבל אני לא מרגישה שהוא עושה מאמץ כדי להשתחרר מההרגשה הזאת. האם יש משהוא נוסף שעלי לעשות? אולי הגישה שלי לא נכונה? האם יש לכם עצות עבורי? אני מאוד מצטערת על כל הסיפור הזה ובאמת שאוהבת את בעלי, אבל איך מוכיחים לו את זה ובונים את אמונו בי? תודה וסליחה על המכתב הארוך, תמי

אני לא מתיימרת לענות במקום דר' רובינשטיין שודאי יגיב כאן ובכל זאת עברתי חוויה דומה...לפני מספר שנים אז מחוויותי.. ויש לי כמה דברים לומר לך ראשית זוהי נקודת מבחן לכל היחסים ומעין צומת חשוב. תחשבי טוב טוב מה את (ורק את ) רוצה ... כי נראה לי (וזה עבר גם עלי) שאת עכשיו מנסה לרצות אותו והוא נהנה ממצב הכוח הזה שנותן לו לגיטימציה לזרוק עלייך הרבה חרא.... זה זמן לשקול האם סוגרים מערכת יחסים ופונים הלאה ... או מנסים לבנות קשר תומך ואוהב לא נשמע לי שכל כך טוב לך (מי יכול לחיות כל חייו בתוך ביקורת ללא פירגון חום ואהבה)...אל תתפשרי קחי זמן לעצמך (בלי ניסיונות לרצות אותו)קחי אוויר התיעצי עם פסיכולוג ותהיי מגובשת האם זה הקשר ,הבעל מערכת היחסים ,שאת רוצה או לא שנית מניסיוני הכעס שוכח....ואני באופן אישי חווה מערכת יחסים הרבה יותר טובה ופתוחה עם מודעות גדולה לערך של בעלי ושלי בתוך הקשר..עם מודעות שיש בעיות ...

שלום תמי, שינוי גישה בהחלט מתבקש מפנייתך. הכוונה אינה לגישתך כלפי בעלך אלא כלפי עצמך. את כותבת שבעלך אינו מספק לך את החיזוקים להם את זקוקה ומצאת אותם בצורה זו או אחרת בזרועות גבר אחר. לדעתי, ברגע שתוכלי לספק לעצמך את החיזוקים הללו, תוכלי לקבל החלטות שקולות יותר בקשר לזוגיות, לרבות קבלת החלטה בדבר המשך הקשר עם בעלך הלא מפרגן, שכל כך קשה לך לכעוס עליו בשל כך ובמקום לדבר איתו על כך, פנית לגבר אחר. המרדף אחר אנשים שיקבלו אותך הוא אין-סופי והצעד שעשית, פנייה לטיפול, הוא צעד מאוד נכון. אני מקווה שדרך הטיפול תוכלי לקבל את עצמך במקום להיאחז בזולת בצורה נואשת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ד"ר רובינשטיין מה זה "שיטת אבי גרינברג"..... בתודה מראש