בעיה אישית מטרידה

שלום למי שיכול לעזור. יש לי בעיה, ואני לא יודע איך לפתור אותה. כשהייתי צעיר הייתי משתמש בסמים בעיקר בחשיש וטריפים(18-21). גם באלכהול. היום אני בן 29. בגיל 21 עברתי תאונת דרכים ומאז אני שרוי בדכאון ופחד מאנשים. גם לפני שעברתי את תאונת הדרכים לא הייתי הכי יציב בעולם והיו לי פחדים שהסמים פתרו כמעט את כולם. אחרי התאונה הסמים הפסיקו לעבוד והם רק היו מעלים יותר את הפחדים. בגיל 23.5 הפסקתי עם כול הסמים וניסיתי לחפש דרך חיים חדשה. למרות זאת הייתי חוזר ונוגע בסמים מידי פעם. למרות זאת הצלחתי להחזיק תקופות ארוכות בלי סמים , אבל מרבית הזמן הייתי מתוסכל ועצבני. בגיל 25 חפשתי כול דרך לפתור את הבעיות שלי והייתי הולך לקבוצות תמיכה וכן גם טיפול פסיכולוגי. בעקבות הטיפול הצלחתי להבין את הפחדים ומניעים שלי. זה לא עזר לי לפתור את הפחדים שלי. בגיל 27 הלכתי ללמוד ובזמן הלימודים התחלתי לחוש דיכאון חריף ביותר שבעיקבותיו פרשתי מהלימודים(לפני חצי שנה) כמו כן הכרתי מישהי לפני חצי שנה וזאת הפעם הראשונה שהצלחתי להחזיק מעמד עם קשר זוגי מספר חודשים. בזכותה הלכתי לטיפול פסיכיאטרי בכדור Seroxat. הכדור פתר לי את הדיכאון אבל לא את הפחדים שלי. לבסוף גם נפרדתי מהקשר לאחר שגליתי שהבחורה לא נאמנה והיא יכולה להיות עם מישהו אחר כאשר אני לא איתה. הפרידה השפיעה אלי אבל לא בצורה חריפה. משכן התחלתי להשתמש בסמים חזקים יותר כמו הרואין. כאשר אני לוקח את הסם הזה כול הפחדים שלי נעלמים ואני כן מודע למחיר שאני אלול לשלם. אבל נמאס לי לחיות כמו פחדן. אני מפחד למצוא עבודה אני פוחד להכיר מישהי או להכנס למוחיביות ועוד מלא פחדים לא הגיונים. הטיפול התרופתי גרם לי להיות פחות פחדן הקשר לתשלום שאני אלול לשלם בגלל הרואין. כמו כן לא עבדתי מספר שנים וקוותי שהתרופה תעזור לי להתמודד יותר טוב עם הפחדים שלי. כמו כן בנוסף לטיפול התרופתי אני מקבל טיפול פסיכולוגי, והפסיכולוגית שלי אמרה לי ללכת לביטוח לאומי ולהוציא נכות כללית על סעיף נפשי. וזאת בגלל שהיא לא רואה אותי משתלב בעבודה או לימודים. אני אישית לא יודע מה לעשות אין לי רצון ללכת לביטוח לאומי כול כך אני רוצה לחיות כאדם נורמאלי עם עבודה. כמו כן אני חיי עם הורי וכן גם על חשבונם. וזה גם גורם להיות כעוס על עצמי. לעיתים אני שוקל לסיים את חיי אבל אין לי אומץ לבצע זאת. אבקש עצה מבעל מקצוע או אדם עם ניסיון דומה.

שלום אדם, קשה לי להאמין שהפסיכולוגית שלך לפנות לביטוח לאומי בנימוק שלעולם לא תוכל לעבוד ולחיות כאדם נורמאלי. קבלת קיצבת נכות יכולה בהחלט להיות גם עניין זמני ותוך כדי קבלתה באפשרותך להיעזר בשירותי השיקום המקצועי של המוסד לביטוח לאומי, בנוסף על הטיפול הפסיכולוגי שאתה נמצא בו. אני רוצה להאמין שעל אף המהמורות הרבות בחייך עד כה השילוב בין טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי והאפשרויות שיש למוסד לביטוח לאומי להציע לך במסגרת השיקום המקצועי, והייתי מאוד ממליץ על המשך הביקורים ב"נרקומנים אנונימיים" במקביל, כל אלה יסייעו לך במציאת הסדר חיים המתאים לאדם בוגר. ברור, שלצורך כך עליך לגייס את כוח הרצון שלך ולהימנע מפיתויים קלים בדרך כמו השימוש בסמים. בלי מוטיבציה אמיתית אף אחד מהאמצעים הנ"ל, וגם לא כולם יחד, לא יוכלו לחלקים ההרסניים שבאישיותך וכדאי אולי להעלות בטיפול את הרווחים המישניים שאתה מפיק ממצבך, כגון חיים על חשבון הוריך, האפשרות להתחמק מאחריות ולהישאר ילד. אני שותף לרתיעה שלך משימוש בקיצבת נכות לצמיתות, אך היא בהחלט יכולה לסייע לך להשתחרר חלקית מהתלות הכספית בהורים ולעבור שיקום מקצועי, שבמסגרתו המוסד לביטוח לאומי נכון לממן לימודים של כל מקצוע או אפילו תחום לימוד באוניברסיטה שעשוי לקדם אותך, בליווי צמוד של עובדת השיקום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין