האחרת

מה שלומך? אני כל כך עצובה. לא יכולה לדבר בחופשיות... קשה לי. החיים, הטיפול, השנאות המיותרות... התמונה העקומה... אדם ברוך אמר פעם שכל חשיפה בפני האחר בהכרח תוביל לעוגמת נפש. מאחר שתמיד האחר ינצל זאת לרעה, ברגע של חולשה (דווקא שלך). הוא ידע לשמור על עצמו. אני כל כך מאמינה במה שאמר. היום יותר מתמיד. אולי רק בטיפול זה לא קורה...? אולי רק שם מותר? רוצה לומר לך שאצלי הכלל הזה תמיד נשמר - אני לעולם לא אנצל את החשיפה של האחר לרעה. לעולם! וזה באמת באחריות. כל כך הרבה פעמים נפצעתי ענבל. הפצע הראשון התחיל עוד בילדות, כשסיפרתי לחברה הכי טובה שקיבלתי מחזור (ככה בסודי סודות) והיא סיפרה זאת לכל הכיתה. זה פצע אותי. לפתע, כל הכיתה דיממה ביחד איתי. ופתאום המפגש הזה עם האחרו?ת הפוצעת, האכזרית, המפגש עם הרוע השרירותי, חסר הפניות. הפצע היה כואב מתמיד - גם האחרו?ת שלי שצצה לה מבלי שום הכנה מוקדמת וגם האחרות שבחוץ שלא תאמה. שום דבר לא היה מותאם. תודה שאת איתי.

שלום יפעת, חשיפה באמת מצריכה אמון, בטחון.. זה נורא כשאת מפקידה סוד אישי ואינטימי כ"כ, בגיל רגיש כ"כ, בידי חברה והיא מפרה את אמונך וחושפת אותך ואת סודך לעיני כל. זה נכון, לא פשוט לתת אמון ולהפקיד פיסה מנפשך בידי מישהו אחר, שאינך מכירה את כוונותיו, מניעיו, ערכיו. אני מקווה שבטיפול נוצר מצע מספיק יציב על מנת לעשות זאת , בזהירות ובעדינות - זה שברירי שם נורא.. ענבל